מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִתְעַבָּה[עריכה]
- לשון ימי הביניים הפך מדק לעבה
- שעל ידם השפע משתלשל ויורד ומתעבה קו לקו אלשיך בראשית פ"א
- עברית חדשה התקרר והפך מגז לנוזל
- הוא העב השחור, הנטוי כלפי מטה והטעון מי גשמים, ואד המים כבר התעבה בו כמעט לטיפות רש"ר הירש דברים פ"ד
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש עבה
|
|
השורש ע־ב־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
משמעות: 1. עובי מימד הגוף. 2. הפיכת אד לנוזל מן עב ענן. ראו גם ע־ו־ב. יתכן שמדובר בשני שורשים נפרדים
נטיות הפעלים[עריכה]
| ע־ב־י
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
עָבֶה
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
עִבָּה
|
מְעַבֶּה
|
יְעַבֶּה
|
עַבֶּה
|
לְעַבּוֹת
|
| פֻּעַל
|
עֻבָּה
|
מְעֻבֶּה
|
יְעֻבֶּה
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְעַבָּה
|
מִתְעַבֶּה
|
יִתְעַבֶּה
|
הִתְעַבֶּה
|
לְהִתְעַבּוֹת
|
| |
|
