מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון ימי הביניים הפך מדק לעבה
- שעל ידם השפע משתלשל ויורד ומתעבה קו לקו אלשיך בראשית פ"א
- עברית חדשה התקרר והפך מגז לנוזל
- הוא העב השחור, הנטוי כלפי מטה והטעון מי גשמים, ואד המים כבר התעבה בו כמעט לטיפות רש"ר הירש דברים פ"ד
השורש עבה |
השורש ע־ב־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
משמעות: 1. עובי מימד הגוף. 2. הפיכת אד לנוזל מן עב ענן. ראו גם ע־ו־ב. יתכן שמדובר בשני שורשים נפרדים
ע־ב־י |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
עָבֶה |
|
|
|
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
עִבָּה |
מְעַבֶּה |
יְעַבֶּה |
עַבֶּה |
לְעַבּוֹת |
פֻּעַל |
עֻבָּה |
מְעֻבֶּה |
יְעֻבֶּה |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְעַבָּה |
מִתְעַבֶּה |
יִתְעַבֶּה |
הִתְעַבֶּה |
לְהִתְעַבּוֹת |
|
|