סאון

סְאוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סאון
הגייה*	s'on
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־א־ן
דרך תצורה	משקל קְטוֹל
נטיות

1. לשון המקרא (משמעות משוערת) קול גדול, רעש.

   • ”כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים; וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה, מַאֲכֹלֶת אֵשׁ“ (ישעיהו ט, פסוק ד)
   • ”מפני גאון שאון סאון סאוניי“ (שבעתא לשבועות, מאת חדותא בן אברהם, באתר מאגרים)
   • ”ויסבול סאון שריו ורגשת המולותיו“ (אשר יאריך לעמוד, מאת רבי שמואל הנגיד, באתר מאגרים)

גיזרון

• מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. ההוראה הנ"ל התפרשה ע"י חלק מהפרשנים לפי ההקשר ובהקבלה למילה שָׁאוֹן, וכך היא משמשת כיום.
• יש שפירשו 'סְאוֹן' - סנדל, ע"פ הקבלה לשפות שמיות אחרות: אכדית - šēnu, ארמית: סֵינָא, סורית: ܣܐܘܿܢܵܐ (סְאוּנָא).
• חז"ל (תוספתא סוטה ג,א) גזרו מהמילה סאה בהוראת: מידה.

פרשנים מפרשים

• רש"י: "יש פותרין אותו לשון סאה ומדה שדרשוהו רבותינו. אך לפי פשט לשון המקרא לא יתכן לפרשו מגזרת סאה, מאחר שאין הו״ו והנו״ן מעיקר התיבה, אלא כמו שאון מן תשואה... ואני אומר: שפתרונו לפי העניין ואין לו דומה במקרא, ופתרונו: לשון צהלת נצחון במלחמה."
• ראב"ע: "ויש אומר שהוא הפוך מן אסון."
• ר"א במלגנצי: "לפי ענינו לשון איבוד חיל והרג רב כלומר כל אבדן והרג חיל וצבא ברעש מלחמה."
• שד"ל: "סאון- סנדל המסומר שהיו נוהגים אנשי המלחמה."

נגזרות

• סאן
• סואן

ראו גם

• סנדל

קישורים חיצוניים

• האקדמיה ללשון העברית, נעילת סנדלים, 31/10/2012.