סאון
מראה
סְאוֹן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סאון |
הגייה* | s'on |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־א־ן |
דרך תצורה | משקל קְטוֹל |
נטיות |
- לשון המקרא (משמעות משוערת) קול גדול, רעש.
- ”כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים; וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה, מַאֲכֹלֶת אֵשׁ“ (ישעיהו ט, פסוק ד)
- ”מפני גאון שאון סאון סאוניי“ (שבעתא לשבועות, מאת חדותא בן אברהם, באתר מאגרים)
- ”ויסבול סאון שריו ורגשת המולותיו“ (אשר יאריך לעמוד, מאת רבי שמואל הנגיד, באתר מאגרים)
גיזרון
[עריכה]- מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. ההוראה הנ"ל התפרשה ע"י חלק מהפרשנים לפי ההקשר ובהקבלה למילה שָׁאוֹן[1], וכך היא משמשת כיום.
- יש שפירשו 'סְאוֹן' - סנדל, ע"פ הקבלה לשפות שמיות אחרות: אכדית - šēnu, ארמית: סֵינָא, סורית: ܣܐܘܿܢܵܐ (סְאוּנָא)[2].[3]
- חז"ל (תוספתא סוטה ג,א) גזרו מהמילה סאה בהוראת: מידה.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י: "יש פותרין אותו לשון [4] סאה ומדה [5] שדרשוהו רבותינו. אך לפי פשט לשון המקרא לא יתכן לפרשו מגזרת סאה, מאחר שאין הו״ו והנו״ן מעיקר התיבה, אלא כמו שאון מן תשואה... ואני אומר: שפתרונו לפי העניין ואין לו דומה במקרא, ופתרונו: לשון צהלת נצחון במלחמה."
- ראב"ע: "ויש אומר שהוא הפוך מן אסון."
- ר"א במלגנצי: "לפי ענינו לשון איבוד חיל והרג רב כלומר כל אבדן והרג חיל וצבא ברעש מלחמה."
- שד"ל: "סאון- סנדל המסומר שהיו נוהגים אנשי המלחמה."
נגזרות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]- האקדמיה ללשון העברית, נעילת סנדלים, 31/10/2012.