הכפיש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִכְפִּישׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הכפיש
שורש וגזרה כ־פ־שׁ
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) כפה, כבש.
  2. בהשאלה: השמיץ ופרסם גנותו ברבים.
    • היא עשתה לה שיימינג מתוך שנאה וקנאה היא הכפישה את שמה בתקשורת המקוונת.

גיזרון[עריכה]

  • מילה יחידאית. המשמעות לא ברורה; רוב המפרשים פירשו ע"פ המילה החז"לית 'כפוש' שהכוונה שרמסו אל תוך האפר.[1] ולפ"ז הוא קרוב לשורש כ־ב־שׁ. אבל אחרים פירשו לכלך, כיסה.[2]
  • אוגריתית: 𐎋𐎔𐎘 (כפת') - ארץ, אדמה.[3] אכדית: kāpītu - אדמה סלעית. ערבית: كِبْس (כִּבְּסְ) - אדמה, בוץ. יש שפירשו עפ"ז שההוראה המקורית של השורש היא "אדמה", ו'הכפיש' הוא פועל גזור-שם.[4]
  • (2) קיצור של הביטוי "הכפיש בעפר".

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. תרגום, רש"י.
  2. ראב"ע.
  3. KTU 1.108 שורה 8.
  4. קוהוט, ערוך השלם, כפש.