מדרש
מראה
מִדְרָשׁ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מדרש |
| הגייה* | midrash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ר־שׁ |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | מִדְרַשׁ־, ר׳ מִדְרָשִׁים, מִדְרְשֵׁי־ |
- לשון המקרא ספר הכולל דברי הסבר למאורעות או עניינים.
- ”וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ.“ (דברי הימים ב׳ יג, פסוק כב)
- ”וּבָנָיו יִרֶב הַמַּשָּׁא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל-מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.“ (דברי הימים ב׳ כד, פסוק כז)
- פרשנות של פסוקים המופיעים בתנ"ך.
- ”וּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, אֲבָל לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ד, משנה ג)
- ”זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ יְהוֹיָדָע כֹּהֵן גָּדוֹל: אָשָׁם הוּא...“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ו, משנה ו)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. (בערבית שורש מקביל ד.ר.ס.[1])
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: midrash