מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מדרש
|
הגייה* |
midrash
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ד־ר־שׁ
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
מִדְרַשׁ־, ר׳ מִדְרָשִׁים, מִדְרְשֵׁי־
|
- לשון המקרא ספר הכולל דברי הסבר למאורעות או עניינים.
- ”וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ.“ (דברי הימים ב׳ יג, פסוק כב)
- ”וּבָנָיו יִרֶב הַמַּשָּׁא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל-מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.“ (דברי הימים ב׳ כד, פסוק כז)
- פרשנות של פסוקים המופיעים בתנ"ך.
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. (בערבית שורש מקביל ד.ר.ס.[1])
ערך בוויקיפדיה: מדרש |