מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תימרה
הגייה * timara
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ת־מ־ר א
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ תִימְרוֹת־
לשון המקרא עמוד המתנשא לגובה .
המילה מופיעה פעמיים במקרא בכתיב מלא ברבים ובנסמך לעשן : "תִּימְרוֹת ". יש אומרים מן עץ התמר , שעמוד הענן זקוף כתמר, ובראשו מתפצל לכמה עברים[ 1] . ויש שאמרו להיפך, שעץ התמר נקרא כך בגלל גובהו[ 2] .
צורת היחיד של תימרות היא תִּימָרָה או תִּימָר.[ 3]
השורש תמר
השורש ת־מ־ר הוא שורש מגזרת השלמים .
הפעלים נגזרים משם העצם תמר עץ גבוה
ת־מ־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אין
נִפְעַל
אין
הִפְעִיל
הִתְמִיר
מַתְמִיר
יַתְמִיר
הַתְמֵר
לְהַתְמִיר
הֻפְעַל
הֻתְמַר
מֻתְמָר
יֻתְמָר
-אין-
-אין-
פִּעֵל
תִּמֵּר
מְתַמֵּר
יְתַמֵּר
תַּמֵּר
לְתַמֵּר
פֻּעַל
תֻּמַּר
מְתֻמָּר
יְתֻמָּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתַּמֵּר
יִתַּמֵּר
מִתַּמֵּר
הִתַּמֵּר
לְהִתַּמֵּר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תימורה
הגייה * timora
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ת־מ־ר א
דרך תצורה משקל קְטוֹלָה
נטיות תִּמֹּרִים תִּמֹרוֹת
קישוט בצורת עץ תמר . תבנית באדריכלות בזמן המקרא. כותרת בראש עמודי בניין.
”וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב “ (מלכים א׳ ו , פסוק לה )
”וְעָשׂוּי כְּרוּבִים וְתִמֹרִים וְתִמֹרָה בֵּין כְּרוּב לִכְרוּב..וּפְנֵי אָדָם אֶל הַתִּמֹרָה מִפּוֹ וּפְנֵי כְפִיר אֶל הַתִּמֹרָה מִפּוֹ“ (יחזקאל מא , פסוקים יח –יט )
י"א גם ” וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב לִפְנִימָה וְאֶל אַיִל תִּמֹרִים“ (יחזקאל מ , פסוק טז )
השורש תמר
השורש ת־מ־ר הוא שורש מגזרת השלמים .
הפעלים נגזרים משם העצם תמר עץ גבוה
ת־מ־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אין
נִפְעַל
אין
הִפְעִיל
הִתְמִיר
מַתְמִיר
יַתְמִיר
הַתְמֵר
לְהַתְמִיר
הֻפְעַל
הֻתְמַר
מֻתְמָר
יֻתְמָר
-אין-
-אין-
פִּעֵל
תִּמֵּר
מְתַמֵּר
יְתַמֵּר
תַּמֵּר
לְתַמֵּר
פֻּעַל
תֻּמַּר
מְתֻמָּר
יְתֻמָּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתַּמֵּר
יִתַּמֵּר
מִתַּמֵּר
הִתַּמֵּר
לְהִתַּמֵּר
לשון חז"ל פרי התמר . גם עץ התמר.
לשון חז"ל ענף רך או פרח בתחילת צמיחתו קודם שייפתח.
ר' נתן אב הישיבה (שביעית ב,י): "התמרות- הנץ לפני שיפתח, דומה לתמרה".
רמב"ם (שם): "התמרות- הם הציצים והנצנים".
↑ ע' חכם, דעת מקרא, שיר השירים שם, הערה 34.
↑ ראב"ע בפירוש א', שיר השירים שם
↑ כך לפי האקדמיה