דבר גבוהה גבוהה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף דיבר גבוהה גבוהה)

דִּבֵּר גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דיבר גבוהה גבוהה
הגייה* diber gvoha gvoha
חלק דיבר פועל
מין זכר
שורש ד־ב־ר א, ג־ב־הּ
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. [מליצה] התרברב או דיבר בלשון מליצית מוגזמת.
  2. [מליצה] אמר דברים ריקים מתוכן, דיבר שטויות.

מקור[עריכה]

  1. מקור הניב במקרא: ”אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלֹא [קרי: וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת“ (שמואל א׳ ב, פסוק ג).

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודת דוד: "אל תרבו תדברו - אמרה נגד פנינה ובניה אל תרבו לדבר דבר גבוהה ר"ל גאוה וגסות וכפלה המלה להורות על גאוה גדולה והתמדתה".
  • רלב"ג: "אל תרבו תדברו - [...] ובעבור הדברים האלו שאומרים האנשים קצת לקצת אל תרבו לדבר גבוהה גבוהה ודבר חזק בעבור מה שתראו שהגיע לכם מהטוב או שראוי להגיע מצד כחכם ועוצם ידיכם או רוב הצלחתכם או חולשת שכנגדכם או רוע הצלחתם".
  • רש"י: "אל תרבו תדברו - כל גסי הרוח אשר שעתם מצלחת ובשביל פנינה שהיתה מתגאה עליה היא מדברת לפי פשוטו ולפי דרשו כתרגומו שתרגם יונתן".

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

התרברב:

אמר דברים ריקים מתוכן:

ראו גם[עריכה]


השורש דבר א

השורש ד־ב־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ד־ב־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- דּוֹבֵר

(ב׳ פעוּל: דָּבוּר)

-אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נִדְבַּר נִדְבָּר יִדָּבֵר הִדָּבֵר לְהִדָּבֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל דִּבֵּר מְדַבֵּר יְדַבֵּר דַּבֵּר לְדַבֵּר
פֻּעַל דֻּבַּר מְדֻבָּר יְדֻבַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּבֵּר מִדַּבֵּר יִדַּבֵּר הִדַּבֵּר לְהִדַּבֵּר
השורש גבהּ

השורש ג־ב־הּ הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־ב־הּ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּבַהּ גּוֹבֵהַּ או גָּבֵהַּ, גָּבֹהַּ יִגְבַּהּ גְּבַהּ לִגְבֹּהַּ
נִפְעַל נִגְבַּהּ נִגְבָּהּ יִגָּבַהּ הִגָּבַהּ לְהִגָּבַהּ
הִפְעִיל הִגְבִּיהֵּ מַגְבִּיהֵּ יַגְבִּיהֵּ הַגְבַּהּ לְהַגְבִּיהַּ
הֻפְעַל הֻגְבַּהּ מֻגְבָּהּ יֻגְבַּהּ -אין- -אין-
פִּעֵל גִּבַּהּ מְגַבֵּהַּ יְגַבַּהּ גַּבַּהּ לְגַבַּהּ
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּבַּהּ מִתְגַּבֵּהַּ יִתְגַּבַּהּ הִתְגַּבַּהּ לְהִתְגַּבַּהּ

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]