מגביה
לערך העוסק בפועל בינוני; ראו צורת העבר הגביה.
מַגְבִּיָּה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מגבייה |
| הגייה* | magbiya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | |
- לשון חז"ל (כימיה) אָלוּם.
- ”רב יצחק בריה דרב יהודה בדיק ליה, מייתי מגביא גילא ומיא דשבלילתא ומימי רגלים..“ (בבלי, מסכת מנחות – דף מב, עמוד ב)
- כלי מחפורת של צריף- פירושא מאני דמידבקי במגביא." (הלכות גדולות, הלכות יין נסך)
גיזרון
[עריכה]- מארמית: "מגביא", במקור מאכדית: gabû - אלום.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: alum