מארמית: ”דלא מתיי עורב טומאה... וסגיא בדחלולי בעלמא“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף כז, עמוד ב). דחלולי – לשון יראה, "שעושים צורה של עץ ונראין כבני אדם ואין העוף רשאי לישאר שם".[1]
משמעו של הפועל ד־ח־ל בארמית קרוב לפחד ויראה, כמו בביטוי בדחילו ורחימו, שפירושו "ביראה ואהבה". בתרגום אונקלוס משמש הפועל "דחל" ברוב המקרים כתרגום ל"יָרֵא" בעברית..[2]