מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תִּגְלַחַת[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
תיגלחת
|
הגייה* |
tiglakhat
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ג־ל־ח
|
דרך תצורה |
משקל תִּקְטֶלֶת
|
נטיות |
תִּגְלַחַת⁻, ר׳ תִּגְלָחוֹת, תִּגְלְחוֹת⁻
|
- לשון חז"ל הסרת שיער הראש. עפ"ר עד שיראה העור.
- ”שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר, הַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶן.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ו, משנה א)
- ” [אֲבָל] יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ, יוֹם שֶׁעָלָה בוֹ מִן הַיָּם, וְיוֹם שֶׁיָּצָא (בוֹ) מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ (בִּלְבָד).“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק א, משנה ג)
- ”שְׁלֹשָׁה מְגַלְּחִין וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה, הַנָּזִיר וְהַמְּצֹרָע וְהַלְוִיִּם; וְכֻלָּן שֶׁגִּלְּחוּ שֶׁלֹּא בְתַעַר אוֹ שֶׁשִּׁיְּרוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, לֹא עָשׂוּ כְלוּם.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק יד, משנה ד)
- מן גלח.
- אסף הרופא[דרושה הבהרה] מכנה תגלחת כגילוח - (כנראה לפני הליך רפואי)[1].(לא יאוחר מהמאה ה-9)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תגלחת |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
- ↑ לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה,אלול תשי"א