מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | גאוותנות |
| הגייה* | gaavtanut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג־א־י/ה |
| דרך תצורה | גאוותן + ־וּת |
| נטיות | |
- לשון חז"ל הערכה והחשבה בצורה מופרזת של אדם כלפי עצמו, כלפי תכונותיו, מעשיו וכו'.
גזירה מחודשת בלשון חז"ל מגאוה. בלשון המקרא גאות.
| השורש גאה |
|---|
|
השורש ג־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | התרוממות אל על פיזית או נפשית |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
| ג־א־ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
גָּאָה |
גּוֹאֶה |
יִגְאֶה |
גְּאֵה |
לִגְאוֹת |
| נִפְעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
| הִפְעִיל |
הִגְאָה |
מַגְאֶה |
יַגְאֶה |
הַגְאֵה |
לְהַגְאוֹת |
| הֻפְעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
גֵּאָה |
מְגָאֶה |
יְגָאֶה |
גָּאֵה |
לְגָאוֹת |
| פֻּעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְגָּאָה |
מִתְגָּאֶה |
יִתְגָּאֶה |
הִתְגָּאֵה |
לְהִתְגָּאוֹת |
|
|
ערך בוויקיפדיה: גאווה