ענוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף ענווה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֲנָוָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ענווה
הגייה* ʕanava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־נ־י/ה ב
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות
  1. תכונת נפש או רגש שבה האדם מחשיב עצמו כשווה בין שווים, ואינו מרגיש כחשוב ונישא מאחרים מכל סיבה שהיא.
    • "יראת ה ... ולפני כבוד ענוה" (משלי טו, פסוק לג)
    • {{צט/תנ"ך|בקשו ענוה
    • {{צט/תנ"ך|עקב ענוה יראת ה'|
  2. תכונת נפש בה אדם מחשיב עצמו כפחות מאחרים, ואינו מחזיק טובה לעצמו. אינו מייחס לעצמו מעלות.
  3. לשון חז"ל אוכלוסיית העניים.
  4. "הכל לפי... ולפי רוב הענווה" (משנה, מסכת פאהפרק א, משנה ה)

גיזרון[עריכה]

  • שורש מקראי {{צט/תנ"ך|והאיש משה ענו (עניו) מאד|

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ענווה