טין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טִין[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טין
הגייה* tin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־נ־ן
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות
  1. לשון המקרא, לשון חז"ל טיט.
  2. בֹּץ, משקע בוצי דק גרגר.
  3. [גאולוגיה] מרכיב הקרקע שהוא גרגרים שקטרם 2 עד 60 מיקרומטר.

גיזרון[עריכה]

  • ארמית מקראית ולשון חז"ל – טינא בתרגום גם טין = טיט.
  • מקבילה בערבית: طين במשמעות בֹּץ

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:

  1.    ראה טיט,   2.    mire‏, slime‏‏‏‏,   3.    silt‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]