טין

טִין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טין
הגייה*	tin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ט־נ־ן
דרך תצורה	משקל קִיל
נטיות

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. לשון המקרא, לשון חז"ל טיט.

   • ” די חֲזַיְתָ פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא מִתְעָרְבִין לֶהֱו‍ֹן“ (דניאל ב, פסוק מג) .
   • ”משום דלא מרבה טינא (בוץ הנהר) דג טמא.“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף לט, עמוד א) .
   • "ושעיע ליה טין (טיח) פטיר דלא תבן" ( תרגום יונתן ליחזקאל יג יא) .
   • עתה הוא מכוסה בקליפת מלח. תחת קליפה זו מונחת שכבה עבה של טין מהנילוס "עובדות נשכחות מהקדמת ההסתדרות הציונית" (1924), זלמן דוד לבונטין

2. בֹּץ, משקע בוצי דק גרגר.
3. [גאולוגיה] מרכיב הקרקע שהוא גרגרים שקטרם 2 עד 60 מיקרומטר.

גיזרון

• ארמית מקראית ולשון חז"ל – טינא בתרגום גם טין = טי, בלהג מודרני של יהודי בבל כיום משמשת המילה טיאנה במשמעות של טינופת.
• מקבילה בערבית: طين במשמעות בֹּץ

נגזרות

• טיון

תרגום

• אנגלית:

 1. ראה טיט,

 2. slime‏, mire‏‏‏‏,

 3. silt‏‏‏‏

ראו גם

• טנן, טנון<--יש קושרים את המילים לשורש אחד ט־נ־ן שעניינו לחות--->
• אדמה
• בוצה
• בוץ
• טיט