רפש

לערך העוסק בפועל מקראי רָפַשֹ; ראו כתיב נפוץ יותר רָפַס.

רֶפֶשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רפש
הגייה*	refesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־פ־שׁ
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ לא קיים נס׳ רִפְשׁוֹ רִפְשָׁהּ

1. (יש לשכתב פירוש זה): אדמה מעורבת במים בדרך כלל במקום שאינו רצוי ומלכלך את המקום.

   • ”וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט“ (ישעיהו נז, פסוק כ)
   • ”לא יהא אלא כרפשו“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף ל, עמוד א)
   • הדרכים היו מלאות ברפש וההליכה היתה קשה.

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. ייתכן והיא מקיימת שיכול עיצורים עם פרש.
• אכדית (רֻפֻּשְׁתֻּ ru-pushtu) =חלאה, זוהמה .
• סורית קלאסית :רֶפְתְּא =נִעוֹרֶת,סְחוֹפֶת.

נגזרות

• מרופשׁ

מילים נרדפות

• בוץ

תרגום

• אנגלית: sludge‏‏‏‏