בעי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחק
ערך זה מועמד למחיקה מהירה       (ראו: מדיניות המחיקה).

הסיבה לכך: לא הובהרה קיומה של מילה כזו בעברית.


דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: ראה דף שיחה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



בְעִי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בעי
הגייה* vEi
חלק דיבר
מין
שורש ב־ע־י/ה
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא חורבה ,הריסות,אזור מוכה חרב.
    • ” אַךְ לֹא-בְעִי, יִשְׁלַח-יָד; אִם-בְּפִידוֹ, לָהֶן שׁוּעַ“ (איוב ל, פסוק כד)
    • הקורונה עשתה שמות בעם,תאוריות קנוניה גורסות שמדובר בכת סודית חומדת לצון, החורשת בעי במסתרים.

גיזרון[עריכה]

  • נפתלי הרץ טור-סיני פירש , "בעא" בהוראת השורש ב-ק-ש,(דרש) וזאת לאחר חקירה השוואתית בין ניבים מקראים-עברים "טהורים" לבין ניבים ומילים מקראיות המופיעות בעברית "מאורמת" כמו אתא,תבעון,לית, "עלי גלדי", וכיו"ב , ותיבת "בעא" היא רק אחת מאותן תיבות ארמיות בעגה ערבית-אדומית (השונה מן העגה הערבית המושרשת בפיהם של שבטי מכה והמדבר) [1].
  • "אַךְ לֹא-בְעִי, יִשְׁלַח-יָד; אִם-בְּפִידוֹ, לָהֶן שׁוּעַ" - לא ייהנה מן הבזה שמביא החורבן , אלה בהינתנם (הפדותם,"בפידו") בדין על ידי: הישועה. יתכן והשורש מתקשר עם חורבן- העי ,שהריסותיה הפכו ברבות הדורות, לשנינה-ולמילה , המסמלת אזור הרס.
  • בתרגום יונתן הביטוי מספר ישעיה א 8 -"בְמִקְשָׁ֖ה כְּעִ֥יר נְצוּרָֽה ,מתורגם - דאבעיוהי כקרתא. גם תרגום השבעים והתרגומים הארמיים מתרגמים שורש "בעי" במשמעויות של מצור [2].

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • ”אָמַר שֹׁמֵר, אָתָה בֹקֶר וְגַם-לָיְלָה; אִם-תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ“ (ישעיהו כא, פסוק יב). רש"י פירש - "אמר שומר" במשמעות - אלוהים . "אתא בקר" - המקפיד לשוב להזריח כדי לעשות בקר לכם (לכם=עבור בני האדם) . "וגם לילה" - מתוקן לעשות גם לעת קץ . "אם תבעיון בעיו" . אם תבקשו בקשתכם למהר החורבן(הקץ) שובו אתיו = אזי תצטרכון לביאתו המחודשת שוב ושוב...
  • במהלך התהוות נוסח תרגום השבעים והנוסחים השומרוניים נתפרדו השורשים - ב-ע-י, וב-ע-ר והפכו עצמאיים. ”כִּי יַבְעֶר-אִישׁ, שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה, וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר--מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ, יְשַׁלֵּם.“ (שמות כב, פסוק ד) הנוסח השומרוני לספר שמות מתרגם את הפסוק מספר שמות כך - "ובער בשדה אחר שלם ישלם כתבואתה, ואם כל השדה יבעי מיטב שדהו ומיטב וכרמהו ישלם".להבדיל מן הגרסא התנכית, עפי השומרונים, יש הבדל בין שרפת חלק מהשדה לבין שריפת השדה כולו, הבדל המתבטא בהוספת הפועל "יפיע". בעוד תרגום נוסח השומרוני, תחת השם "בעי", מציב את הפועל "יפיע" ויוצר כפילות בהוסיפו גם את הפועל "בער" באותו הפסוק, בכדי להורות שמדובר בשני מעשים שונים . צטוט-"ואן יפיע אנש חקל ושלח אית בערה ובער בחקל עורן". אברהם טל במילונו, גוזר "יפיע" מן השורש פ-ו-ח במשמעות בעירה ,שריפה [3].
  • אברבנאל מפרש "בעיו" - "קץ הימים" ומשיב לאחר שנשאל אודות אותם ימים - "אימתי דאתון בעיין הוא בעי, דכתיב אם תבעיון בעיו, אמרו לו ומי מעכב, אמר להם תשובה".
  • מלבי"ם פירש בדרך האנגרמה (סיכול אותיו) בעיו = אויב . ז"א - אִם-תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, ר"ל - אם אתם מבקשים את האויב
  • קאסוטו פירש "אם תבעיון" - "אם תשאלו(באש)" (על פי הארמית בעא = שאל), שאלו, שובו ובואו עוד פעם"

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

השורש פעל
  • הערה: לקטגוריה זו עלולים להגיע ערכים שקטגוריית השורש שלהם לא הוסדרה כראוי!

ז.מ.נ.

הערות שוליים[עריכה]

  1. מאת: נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח
  2. חנן אריאל, אלכסיי (אליהו) יודיצקי, "בע"ר ובע"י בעברית ובארמית",מגילות: מחקרים במגילות מדבר יהודה" - כרך י‎ (תשע"ג/ 2013), עמ': 149-161
  3. ראה שם