בעי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּעִי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בעי
הגייה* vEi
חלק דיבר
מין
שורש ב־ע־י/ה
דרך תצורה
נטיות
  1. [ארמית] ביקש שאל
    • ”אָמַר שֹׁמֵר, אָתָה בֹקֶר וְגַם-לָיְלָה; אִם-תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ“ (ישעיהו כא, פסוק יב)

גיזרון[עריכה]

  • בארמית גם בעא [1]
  • אוגריתית 𐎁𐎙𐎊 / bġy בהוראת לחשוף,להציג,להראות . בעברית מדובר בקרוב סמנטי וצורני למושג ביאה . ערבית כפועל בעה بَغَى לחשוק ,לִכְּמוֹהַּ. אטימולוגיה אחרת גוזרת מלשון לזנות לנאוף .השוו גם : بَغَى בהוראת תשוקה[דרוש מקור][דרושה הבהרה].

נגזרות[עריכה]

פרשנים מפרשים[עריכה]

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: מלל מעורפל ארוך ומסורבל ולא ברור הקשר. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



  • {{צט/תנ"ך|. רש"י פירש - "אמר שומר" במשמעות - אלוהים . "אתא בקר" - המקפיד לשוב להזריח כדי לעשות בקר לכם (לכם=עבור בני האדם) . "וגם לילה" - מתוקן לעשות גם לעת קץ . "אם תבעיון בעיו" . אם תבקשו בקשתכם למהר החורבן(הקץ) שובו אתיו = אזי תצטרכון לביאתו המחודשת שוב ושוב...
  • במהלך התהוות נוסח תרגום השבעים והנוסחים השומרוניים נתפרדו השורשים - ב-ע-י, וב-ע-ר והפכו עצמאיים. ”כִּי יַבְעֶר-אִישׁ, שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה, וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר--מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ, יְשַׁלֵּם.“ (שמות כב, פסוק ד) הנוסח השומרוני לספר שמות מתרגם את הפסוק מספר שמות כך - "ובער בשדה אחר שלם ישלם כתבואתה, ואם כל השדה יבעי ממיטב שדותיו ומיטב כרמיו ישלם".להבדיל מן הגרסא התנכית, עפ"י השומרונים, יש הבדל בין שרפת חלק מהשדה לבין שריפת השדה כולו, הבדל המתבטא בהוספת הפועל "יפיע". בעוד תרגום נוסח השומרוני, תחת השם "בעי", מציב את הפועל "יפיע" ויוצר כפילות בהוסיפו גם את הפועל "בער" באותו הפסוק, בכדי להורות שמדובר בשני מעשים שונים . צטוט-"ואן יפיע אנש חקל ושלח אית בערה ובער בחקל עורן". אברהם טל במילונו, גוזר "יפיע" מן השורש פ-ו-ח במשמעות בעירה ,שריפה [2].
  • אברבנאל מפרש "בעיו" - "קץ הימים" ומשיב לאחר שנשאל אודות אותם ימים - "אימתי דאתון בעיין הוא בעי, דכתיב אם תבעיון בעיו, אמרו לו ומי מעכב, אמר להם תשובה".
  • מלבי"ם פירש בדרך האנגרמה (סיכול אותיו) בעיו = אויב . ז"א - אִם-תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, ר"ל - אם אתם מבקשים את האויב
  • קאסוטו פירש "אם תבעיון" - "אם תשאלו(באש)" (על פי הארמית בעא = שאל), שאלו, שובו ובואו עוד פעם"

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. נפתלי הרץ טור-סיני פירש , בהוראת השורש ב-ק-ש,(דרש) וזאת לאחר חקירה השוואתית בין ניבים מקראים-עברים "טהורים" לבין ניבים ומילים מקראיות המופיעות בעברית "מאורמת" כמו אתא, תבעון, לית, "עלי גלדי", וכיו"ב , ותיבת "בעא" היא רק אחת מאותן תיבות ארמיות בעגה ערבית-אדומית (השונה מן העגה הערבית המושרשת בפיהם של שבטי מכה והמדבר) מאת: נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח .
  2. ראה שם