בעה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּעָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בעה
שורש וגזרה ב־ע־י/ה א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא העלה בועות, בעבע.
    • "כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים, מַיִם תִּבְעֶה-אֵשׁ, לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ, לְצָרֶיךָ; מִפָּנֶיךָ, גּוֹיִם יִרְגָּזוּ." (ישעיה סד א)

גיזרון[עריכה]

  • אוגריתית, בּעִי - bγy בהוראת להראות, לגלות. ארמית יהודית - בעי בהוראת לייחל, לבקש. מנדעית - bγy בהוראת - לחפש. לפיכך - "מַיִם תִּבְעֶה-אֵשׁ" - 'מים יביעו או יבטאו - אש!', השוו הבעה,להביע.
  • נפתלי הרץ טור-סיני פירש , "בעא" בהוראת השורש ב-ק-ש,(דרש) וזאת לאחר חקירה השוואתית בין ניבים מקראים-עברים "טהורים" לבין ניבים ומילים מקראיות המופיעות בעברית "מאורמת" כמו אתא,תבעון,לית, "עלי גלדי", וכיו"ב , ותיבת "בעא" היא רק אחת מאותן תיבות ארמיות בעגה ערבית-אדומית (השונה מן הלשון הערבית המושרשת בפיהם של שבטי מכה והמדבר) [1].
  • למילה שתי היקרויות מן מצרית קדומה:בּע-עֻ, בַּעֲהְ - bꜥḥ.w . להלן הרוגליף בֲּה-עַ-wוֻּ בהוראת מים רבים , שטפון :
D58D36V28Z7Y1Z2
  • אולי קרוב אל ב-ע-ב-ע, בִּעְבֵּעַ.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על ישעיהו סד א: "כקדוח אש" - את דבר הנימס מלפניו וכאשר המים תבעה האש כשתתן גחלת או מתכת במים יעלו המים אבעבועות כל זה עשית במצרים ויהי ברד ואש מתלקחת בתוכה.
  • רש"י על בבא קמא ד ב: מים תבעה אש - וכמים שמבעבעים את האש כשנותנין מים על האש נעשים כמין אבעבועות הרתיחות וסיפא דקרא הכי הוא להודיע שמך לצריך כן תודיע שמך לצריך כשתאבדם מן העולם.
  • מצודות על ישעיהו סד א: "תבעה" - מלשון אבעבועות.
  • מלבי"ם על ישעיהו סד א: "ותבעה", מענין אבעבועות, בעת יקדח השלג האש תבעבע את המים.
  • תרגום יונתן: "מיא מלחכא אשתא".

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. מאת: נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח

בָּעָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בעה
שורש וגזרה ב־ע־י/ה ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] שאל, ביקש.
    • ”אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ“ (ישעיהו כא, פסוק יב) = "אם אתם רוצים לשאול אז שאלו: חזרו ובואו"[1]

גיזרון[עריכה]

  • מקביל באותו משמע לארמית בעא\בעי[2] (ונפוץ בארמית, בפרט כתרגום של עברית ביקש[3] וגם בארמית מקראית[4]), לערבית ‫بَغى‬ (בַּעַ֗א), ולאכדית bu ' ' û.

מידע נוסף[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. תרגומים של הפסוק.
  2. 2.0 2.1 יסטרוב.
  3. CAL.
  4. ”וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתֵּן לֵהּ“ (דניאל ב, פסוק טז) = "ודניאל נכנס וביקש מן המלך שייתן לו זמן"