נבעה
נִבְעָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נבעה |
| שורש וגזרה | ב־ע־י/ה |
| בניין | נִפְעַל |
- לשון המקרא התגלה. נחשף.
גיזרון[עריכה]
- אוגריתית: 𐎁𐎙𐎊 (bġy) - לחשוף, להציג, להראות.[1] ארמית: בעי - לבקש, לחפש. יש קרבה סמנטית וצורנית למילה נבע. בישעיה יש שפירשו את המילה אחרת.
פרשנים מפרשים[עריכה]
”כְּפֶרֶץ נֹפֵל נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה“ (ישעיהו ל, פסוק יג)
- אבן כספי: "נבעה– הנכון שיהיה שרשו בעה מלשון גלוי".
- ראב"ע: "מטעם נפוח מגזרת אבעבועות (תבנית:צט/מקור). או יהיה נבעה תואר פרץ".
- ר"א מבלגנצי: "כפרץ מים שנופל ושוכן ונקוה ונשען לחומה נשגבה, והוא נבעה ומבעבע בחומה תדיר וממחה הסיד והאבנים ומרערע היסוד מעט מעט, עד שאין אדם מרגיש והיא נופלת פתאם".
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אמנם באתר semiticroots.net כתוב שהוראת המילה האוגריתית: לחפש, לבקש. וראו בערך בעי.