נבעה

נִבְעָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נבעה
שורש וגזרה	ב־ע־י/ה
בניין	נִפְעַל

1. לשון המקרא התגלה. נחשף.

   • ”אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו“ (עובדיה א, פסוק ו)
   • ”לָכֵן יִהְיֶה לָכֶם הֶעָו‍ֹן הַזֶּה כְּפֶרֶץ נֹפֵל נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה אֲשֶׁר פִּתְאֹם לְפֶתַע יָבוֹא שִׁבְרָהּ“ (ישעיהו ל, פסוק יג)

גיזרון

• אוגריתית: 𐎁𐎙𐎊 (bġy) - לחשוף, להציג, להראות. ארמית: בעי - לבקש, לחפש. יש קרבה סמנטית וצורנית למילה נבע. בישעיה יש שפירשו את המילה אחרת.

פרשנים מפרשים

”כְּפֶרֶץ נֹפֵל נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה“ (ישעיהו ל, פסוק יג)

• אבן כספי: "נבעה– הנכון שיהיה שרשו בעה מלשון גלוי".
• ראב"ע: "מטעם נפוח מגזרת אבעבועות (תבנית:צט/מקור). או יהיה נבעה תואר פרץ".
• ר"א מבלגנצי: "כפרץ מים שנופל ושוכן ונקוה ונשען לחומה נשגבה, והוא נבעה ומבעבע בחומה תדיר וממחה הסיד והאבנים ומרערע היסוד מעט מעט, עד שאין אדם מרגיש והיא נופלת פתאם".

מילים נרדפות

• נחשף

ניגודים

• נטמן
• החבא

ראו גם

• בעי
• הביע
• נבע
• נחפש