לדלג לתוכן

שאל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בשַׁאל-בגד-צעיף; ראו שָׁל.

שָׁאַל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שאל
שורש וגזרה שׁ־א־ל, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא ביקש מידע כלשהו מאחר.
    • וַיִּשְׁאַל אֶת-סְרִיסֵי פַרְעֹה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר: מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם?“ (בראשית מ, פסוק ז).
    • ”לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר: מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם?“ (יהושע ד, פסוק ו)
    • "אמר רבי יהודה: שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך: אמר לו, 'מפני מה אסרו גבינות של גוים?'" (משנה עבודה זרה ב ה)
  2. לשון המקרא ביקש. הביע את רצונו לקבל דבר.
    • ”אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.“ (תהלים כז, פסוק ד)
    • ”וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן: אֶשְׁאֲלָה מִכֶּם שְׁאֵלָה, וּתְנוּ לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלוֹ כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם.“ (שופטים ח, פסוק כד)
    • ”אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים.“ (משנה, מסכת תעניתפרק א, משנה ב)
  3. לשון המקרא לקיחת דבר מה מבעליו, לשימוש ללא תמורה, על־מנת להשיבו לאחר זמן.
    • ”וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.“ (שמות כב, פסוק יג)
    • הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ אוֹ שָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּה; שָׁאַל הַבְּעָלִים אוֹ שְׂכָרָן, וּלְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה, וָמֵתָה, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ח, משנה א)
    • אתמול שאלתי מחברי ספר והיום השבתי לו אותו.

גיזרון[עריכה]

  • יש מילים מקבילות בשפות שמיות אחרות: אבלאית: 𒊭𒀪𒀀𒇻 (šaâlu) - לבקש, לחקור. אוגריתית: 𐎌𐎀𐎍 (שׁאל) - לחקור, שאלה. אכדית: šâlu - לבקש מידע, לשאול שאלה. ܫܵܐܹܠ (שָׁאִל) - לרצות, לבקש. ערבית: سَأَلَ (סַאַלַ) - לשאול, לחקור, לבקש, לתבוע. געז: ሰአለ (säʾälä) - מִשְׁאָלָה. משערים שהמילה היתה קיימת בפרוטו-שמית בצורה: šaʾāl. מסתבר שההוראה המקורית של השורש היתה "לבקש, לתבוע", ומשם התרחב גם להוראת: "לחקור, לרצות לדעת", וגם במשמעות ספציפית של "קבלת דבר לשימוש על מנת להחזיר".

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש שׁאל

השורש שׁ־א־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית לבקש. לקיחת חפץ לשימוש בהבטחה להשיב. לעורר ספק.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־א־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁאַל שׁוֹאֵל

(ב׳ פעוּל: שָׁאוּל)

יִשְׁאַל שְׁאַל לִשְׁאֹל
נִפְעַל נִשְׁאַל נִשְׁאָל יִשָּׁאֵל הִשָּׁאֵל לְהִשָּׁאֵל
הִפְעִיל הִשְׁאִיל מַשְׁאִיל יַשְׁאִיל הַשְׁאֵל לְהַשְׁאִיל
הֻפְעַל הֻשְׁאַל מֻשְׁאָל יֻשְׁאַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

מידע נוסף[עריכה]

  • יש להבדיל בין שאל ובין השאיל. לשאול - פירושו לבקש דבר מה, בעוד להשאיל - פירושו לתת דבר מה. יש לומר: "שאלתי ממנו את הספר" (ולא "השאלתי").
  • יש המקפידים על ההבדל בין הפעלים שאל ולָוָה. השואל מבקש להחזיר למשאיל את הדבר הנשאל עצמו, בעוד הלווה מחזיר למלווה דבר אחר במקום מה שלווה. למשל, שאלתי את המסור מחברי (ולא לוויתי), שכנתי הלוותה לי שתי ביצים (ולא השאילה), הבנק הלווה לי כסף (ולא השאיל).

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  1. לדעת רש"י. ולדעת תוספות מס' שבת יש הבדל בין המונחים