בית המשפט העליון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בֵּית הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בית המשפט העליון
הגייה* bet hamishpat ha'elyon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־פ־ט, ע־ל־ה
דרך תצורה
נטיות
שופטי בית המשפט העליון בישראל בשנת 1953.
  1. בית המשפט בדרגה הגבוהה ביותר במדינה, שדן בערעורים על החלטות ופסיקות של בתי משפט בערכאות נמוכות יותר, וכן דן בשבתו כבג"ץ בעתירות נגד רשויות השלטון. בית המשפט העליון פוסק הלכות משפטיות בעניינים מרכזיים וחשובים.
    • "עניין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר." (סע' 30 לחוק בתי המשפט)
    • "הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון." (סע' 20 לחוק יסוד: השפיטה)
    • "בית המשפט העליון של ממשלת המנדט אינו יודע איפוא שום כנוי שיתאים יותר לצבור העובדים העברים בארץ מאשר 'פרולטריון קוסמופוליטי'" ("מעלבון בית־הדין לעלבון הכלל", חיים ארלוזורוב)
    • "הנה השער לבית־המשפט העליון. ממעל לו תבנית הנשר עם שרביט הממשלה, ודרך השער יבואו אל הלשכה אשר שם כסאות לשופטים וספסלים לכל הקהל הבא." ("מטות ומסעי", דוד פרישמן)

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בית המשפט העליון


השורש שׁפט

השורש שׁ־פ־ט הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־פ־ט עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁפַט שׁוֹפֵט יִשְׁפֹּט שְׁפֹט לְשְׁפֹּט
נִפְעַל נִשְׁפַּט נִשְׁפָּט יִשָּׁפֵט הִשָּׁפֵט לְהִשָּׁפֵט
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל הֻשְׁפַּט מֻשְׁפָּט יֻשְׁפַּט -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרון[עריכה]

  • השורש המקראי שׁ־פ־ט משותף למספר שפות שמיות (אכדית, אוגריתית, פיניקית) במובן של שיפוט ופסיקה (špṭ או spṭ).
השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערות[עריכה]

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]