בו בזמן
בּוֹ בַּ־[זְמָן]
[עריכה]- באותו זמן המצוין בדיוק
- ”(דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה דיני נפשות דנין ביום וגומרין ביום). דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחובה (לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב)“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ד, משנה א)
- בּוֹ בַּלַּילָה סְפִינָה מִתְקָרֶבֶת וְעָלֶיהָ נִצָּב הַמַּלָּח (הצריף הקטן יעקב אורלנד)
- בָּהּ בָּעֵת
גיזרון
[עריכה]ב השימוש כפולה. בּוֹ נסמך זכר או נקבה בָּהּ ושוב עם ציון הזמן. סגנון לשון חז"ל.
נגזרות
[עריכה]מובאות נוספות
[עריכה]מִשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹדֶשׁ נֶהֱרַג בּוֹ בַּלַּיְלָה, נוֹשַׁע מִבּוֹר אֲרָיוֹת פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵי לַיְלָה, שִׂנְאָה נָטַר אֲגָגִי וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. (ויהי בחצי הלילה)