אפונה

אֲפוּנָה

לשון חז"ל ירק־גינה חד־שנתי מסדרת הקטניות, פירותיו תרמילים המכילים זרעים הנאכלים מבושלים.
- ”כָּל מִין זְרָעִים אֵין זוֹרְעִים בָּעֲרוּגָה, וְכָל מִין יְרָקוֹת זוֹרְעִין בָּעֲרוּגָה; חַרְדָּל וַאֲפוּנִים הַשּׁוּפִין, מִין זְרָעִים; אֲפוּנִים הַגַּמְלָנִים, מִין יָרָק.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ג, משנה ב)
- ”הַשְּׂעוֹרָה וְהַכֻּסֶּמֶת בִּזְמַן שֶׁהֵן קְלוּפִים, וְהַחִטָּה בֵּין שֶׁהִיא קְלוּפָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה, הַקֶּצַח, וְהַשֻּׁמְשׁוֹם, וְהַפִּלְפֵּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף אֲפוּנִים לְבָנִים, טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק א, משנה ה)
- "אפונה וגזר ישבו במקרר / ויחד עם בטטה התחילו לקטר." (תנו לגדול בשקט, מאת אבנר קנר ויואל לרנר)

ערך בוויקיפדיה: אפונה

טקסונומיה בוויקימינים: Pisum

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפונה