שבת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שַׁבָּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבת
הגייה* shabat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה בעיקר, גם זכר
שורש שׁ־ב־ת
דרך תצורה
נטיות ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, שַׁבְּתוֹת־; שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת
  1. היום השביעי בשבוע.
    • "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ז)
  2. לשון המקרא שבוע.
  3. לשון המקרא כינוי ליום חג וליום כיפור.
  4. לשון המקרא שנת שמיטה.
  5. לשון חז"ל שם המסכת הראשונה בסדר מועד שבמשנה.

גיזרון[עריכה]

  • לפי הדת היהודית, שבת נקראת כך על שום שביום השביעי, בתום ששת ימי הבריאה, שָׁבַת אלוהים מכל מלאכתו.
  • חוקרי ימינו סבורים שהעברים שאלו מונח זה מאכדית šapattu, ובתרבות זו הוא מציין את היום האמצעי בחודש, שבו יש ירח מלא.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: "שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל־רָע" (ישעיהו נו, ב), או בצירופים שבת הגדול ושבת שלום ומבורך.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


השורש שׁבת

השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־ב־ת עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁבַת שׁוֹבֵת יִשְׁבֹּת שְׁבֹת לִשְׁבֹּת
נִפְעַל נִשְׁבַּת נִשְׁבָּת יִשָּׁבֵת הִשָּׁבֵת לְהִשָּׁבֵת
הִפְעִיל הִשְׁבִּית מַשְׁבִּית יַשְׁבִּית הַשְׁבֵּת לְהַשְׁבִּית
הֻפְעַל הֻשְׁבַּת מֻשְׁבָּת יֻשְׁבַּת -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

שָׁבַת[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שבת
שורש וגזרה שׁ־ב־ת, שלמים
בניין קל
  1. בטל ממלאכה.
    • "כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב, ג)
    • "שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר" (ישעיהו כד, ח)
  2. חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות הזדהות עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
    • עובדי המפעל שבתו במחאה על הלנת שכרם

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש שׁבת

השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־ב־ת עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁבַת שׁוֹבֵת יִשְׁבֹּת שְׁבֹת לִשְׁבֹּת
נִפְעַל נִשְׁבַּת נִשְׁבָּת יִשָּׁבֵת הִשָּׁבֵת לְהִשָּׁבֵת
הִפְעִיל הִשְׁבִּית מַשְׁבִּית יַשְׁבִּית הַשְׁבֵּת לְהַשְׁבִּית
הֻפְעַל הֻשְׁבַּת מֻשְׁבָּת יֻשְׁבַּת -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

שֶׁבֶת א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבת
הגייה* shevet
חלק דיבר שם־פעולה
מין
שורש י־שׁ־ב
דרך תצורה מקור נטוי של יָשַׁב
נטיות שֶׁבֶת־; שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
  1. ישיבה.
    • "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהילים קלג, א)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]


השורש ישׁב

השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־שׁ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁב יוֹשֵׁב יֵשֵׁב שֵׁב לָשֵׁבֵת
נִפְעַל נוֹשַׁב נוֹשָׁב יִוָּשֵׁב הִוָּשֵׁב לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל הוֹשִׁיב מוֹשִׁיב יוֹשִׁיב הוֹשֵׁב לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל הוּשַׁב מוּשַׁב יוּשַׁב -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁב מְיַשֵּׁב יְיַשֵּׁב יַשֵּׁב לְיַשֵּׁב
פֻּעַל יֻשַּׁב מְיֻשַּׁב יְיֻשַּׁב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁב מִתְיַשֵּׁב יִתְיַשֵּׁב הִתְיַשֵּׁב לְהִתְיַשֵּׁב


שֶׁבֶת ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבת
הגייה* shevet
חלק דיבר שם מופשט
מין זכר
שורש שׁ־ב־ת
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות שֶׁבֶת־; שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
  1. חוק ומשפט תקופה שבה אדם בטל מאונס מעיסוקיו עקב פגיעה שנפגע בידי אחר ועבורה הוא זכאי לקבל פצוי כספי מהצד הפוגע.
    • "אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. " (שמות כא יט)

צירופים[עריכה]


השורש שׁבת

השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־ב־ת עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁבַת שׁוֹבֵת יִשְׁבֹּת שְׁבֹת לִשְׁבֹּת
נִפְעַל נִשְׁבַּת נִשְׁבָּת יִשָּׁבֵת הִשָּׁבֵת לְהִשָּׁבֵת
הִפְעִיל הִשְׁבִּית מַשְׁבִּית יַשְׁבִּית הַשְׁבֵּת לְהַשְׁבִּית
הֻפְעַל הֻשְׁבַּת מֻשְׁבָּת יֻשְׁבַּת -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-