שבת

שַׁבָּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shabat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה בעיקר, גם זכר
שורש	שׁ־ב־ת
דרך תצורה
נטיות	ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, שַׁבְּתוֹת־; שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו

יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת

1. היום השביעי בשבוע.

   • "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ז)

2. לשון המקרא שבוע.
3. לשון המקרא כינוי ליום חג וליום כיפור.
4. לשון המקרא שנת שמיטה.
5. לשון חז"ל שם המסכת הראשונה בסדר מועד שבמשנה.

גיזרון

• לפי הדת היהודית, שבת נקראת כך על שום שביום השביעי, בתום ששת ימי הבריאה, שבת אלוהים מכל מלאכתו.
• חוקרי ימינו סבורים שהעברים שאלו מונח זה מאכדית šapattu, ובתרבות זו הוא מציין את היום האמצעי בחודש, שבו יש ירח מלא.

צירופים

גוי של שבת חילול שבת כניסת השבת עברית של שבת מוצאי שבת (מוצ"ש) מי שטרח בשבת יאכל בערב שבת מסכת שבת עונג שבת קבלת שבת שבת הארץ

שבת מנוחה שבת הגדול שבת זכור שבת נחמו שבת קודש שבת שבתון שבת שירה שבת שלום שבת שלום ומבורך תחום שבת

תרגום

• אנגלית: Saturday‏, Sabbath‏‏‏‏
• גרמנית: Samstag‏‏‏‏
• ערבית: ألسبت‏‏‏‏
• צרפתית: samedi‏‏‏‏
• רוסית: суббота‏‏‏‏

מידע נוסף

• לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: "שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל־רָע" (ישעיהו נו, ב), או בצירופים שבת הגדול ושבת שלום ומבורך.

ראו גם

• חול
• יום טוב
• ימות השבוע
• מועד
• קידוש
• הדלקת נרות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שבת

חגי ישראל ומועדיו

ימי השבוע

יום ראשון - יום שני - יום שלישי - יום רביעי - יום חמישי - יום שישי - יום השבת

השורש שׁבת

השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

שׁ־ב־ת	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	שָׁבַת	שׁוֹבֵת	יִשְׁבֹּת	שְׁבֹת	לִשְׁבֹּת
נִפְעַל	נִשְׁבַּת	נִשְׁבָּת	יִשָּׁבֵת	הִשָּׁבֵת	לְהִשָּׁבֵת
הִפְעִיל	הִשְׁבִּית	מַשְׁבִּית	יַשְׁבִּית	הַשְׁבֵּת	לְהַשְׁבִּית
הֻפְעַל	הֻשְׁבַּת	מֻשְׁבָּת	יֻשְׁבַּת	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

שָׁבַת

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שבת
שורש וגזרה	שׁ־ב־ת, שלמים
בניין	קל

1. בטל ממלאכה.

   • "כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב, ג)
   • "שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר" (ישעיהו כד, ח)

2. חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות הזדהות עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.

   • עובדי המפעל שבתו במחאה על הלנת שכרם

מילים נרדפות

• בטל

ראו גם

• הפגנה
• שביתה
• שבתאי

השורש שׁבת

השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

שׁ־ב־ת	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	שָׁבַת	שׁוֹבֵת	יִשְׁבֹּת	שְׁבֹת	לִשְׁבֹּת
נִפְעַל	נִשְׁבַּת	נִשְׁבָּת	יִשָּׁבֵת	הִשָּׁבֵת	לְהִשָּׁבֵת
הִפְעִיל	הִשְׁבִּית	מַשְׁבִּית	יַשְׁבִּית	הַשְׁבֵּת	לְהַשְׁבִּית
הֻפְעַל	הֻשְׁבַּת	מֻשְׁבָּת	יֻשְׁבַּת	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

שֶׁבֶת א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shevet
חלק דיבר	שם־פעולה
מין
שורש	י־שׁ־ב
דרך תצורה	מקור נטוי של יָשַׁב
נטיות	שֶׁבֶת־; שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם

1. ישיבה.

   • "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהילים קלג, א)

צירופים

• שבת אחים

מילים נרדפות

• ישיבה

שֶׁבֶת ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבת
הגייה*	shevet
חלק דיבר	שם מופשט
מין	זכר
שורש	שׁ־ב־ת
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	שֶׁבֶת־; שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם

1. חוק ומשפט תקופה שבה אדם בטל מאונס מעיסוקיו עקב פגיעה שנפגע בידי אחר ועבורה הוא זכאי לקבל פצוי כספי מהצד הפוגע.

   • "אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. " (שמות כא יט)

צירופים

• שבת ובושת

השורש שׁבת

השורש שׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

שׁ־ב־ת	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	שָׁבַת	שׁוֹבֵת	יִשְׁבֹּת	שְׁבֹת	לִשְׁבֹּת
נִפְעַל	נִשְׁבַּת	נִשְׁבָּת	יִשָּׁבֵת	הִשָּׁבֵת	לְהִשָּׁבֵת
הִפְעִיל	הִשְׁבִּית	מַשְׁבִּית	יַשְׁבִּית	הַשְׁבֵּת	לְהַשְׁבִּית
הֻפְעַל	הֻשְׁבַּת	מֻשְׁבָּת	יֻשְׁבַּת	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-