קדוש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קָדוֹשׁ א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קדוש
הגייה* kadosh
חלק דיבר שם־תאר
מין זכר
שורש ק־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות ר' קְדוֹשִׁים; קְדוֹשׁ־, ר' קְדוֹשֵׁי־; נ' קְדוֹשָׁה, נ"ר קְדוֹשׁוֹת; נ' קְדוֹשַׁת־, נ"ר קְדוֹשׁוֹת־
  1. נשגב וטהור, מובדל מעם.
    • "דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי אדני אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא י״טפסוק ב׳)
  2. הולך בדרכי האמונה, ממלא אחר מצוות האל ואין בו רבב; שנחה עליו רוח אלהים, קרוב לאל.
    • "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ." (שמות י״טפסוק ו׳)
    • "הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד." (מלכים ב׳ ד׳פסוק ט׳)
  3. כנוי לאלהים: שאין בו פגם וכל מעשיו צודקים ונכונים.
    • "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי אדני אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא י״טפסוק ב׳)
    • "בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה." (ישעיהו י״זפסוק ז׳)
  4. תאר למקום שנעשית בו עבודת האל.
    • "וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח וּבִשַּׁלְתָּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמָקֹם קָדֹשׁ." (שמות כ״טפסוק ל״א)
  5. תאר למקום, לזמן או לחפץ שאלהים בחר בו או שמאמינים בקרבתו לאל.
    • "הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַאדני אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ." (נחמיה ח׳פסוק ט׳)
  6. שיש לנהוג בו בכבוד מפני שקשור לאמונות של אנשים.

גיזרון[עריכה]

  • קיימות מילים מקבילות באכדית: quššudu, "קדוש מאד", ו־quddušu, "טהור", וכן בערבית: قِدِّيس (קִדִّיס), "קדוש", ו־قُدُّوس (קֻדّוּס), "קדוש מאד".

צרופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש קדשׁ

קדשׁ (שורש)

קָדוֹשׁ ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קדוש
הגייה* kadosh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות ר' קְדוֹשִׁים; נ' קְדוֹשָׁה, נ"ר קְדוֹשׁוֹת
  1. באמונה הנוצרית, גבר או אשה שעשו מעשים המעידים על אמונה רבה, לעתים שחוללו נסים

להאדרת שם האל, או שמסרו נפשם על אמונתם וראשי הכנסיה קבעו שהנם קדושים.

צרופים[עריכה]

תרגום[עריכה]



קִדּוּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קידוש
הגייה* kidush
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר' קִדּוּשִׁים; קִדּוּשׁ־, ר' קִדּוּשֵׁי־
שולחן שבת עם כוס לקידוש (2)
  1. הפיכת דבר לקדוש או החשבתו ככזה.
  2. ברכה על יין בשבת או בחג הנועדה לאזכר את קדושת היום.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ברכה:

  • אנגלית: kiddush‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קידוש



השורש קדשׁ

קדשׁ (שורש)