מלך

[עריכה] מֶלֶךְ

דוד המלך.

1. שליט רודני יחיד המושל במשך כל ימיו. רוב המלכים מעבירים את שלטונם בירושה.

   • שלמה היה המלך האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת.
   • "מֶלֶךְ חָכָם עַל עַם גָּדוֹל, / שַׁלִּיט, מֶלֶךְ הָאֲרָצוֹת [...] מֶלֶךְ עָשִׁיר הָיָה, מֶלֶךְ / נָתַן זָהָב, נָתַן כֶּסֶף / לִבְנֵי אַרְצוֹ לְכֻלָּהַם / כָּאִלָּנוֹת וְכַשִּׁקְמָה" ("לברק כוכבים נופלים", אלתר לוין)
   • "כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ ה' מְחֹקְקֵנוּ ה' מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ" (ישעיהו לג כב)

2. בהשאלה מומחה בתחומו, בעל כישורים גבוהים ביותר.

   • ויליאם שייקספיר נחשב למלך המחזאים בכל הזמנים.
   • אין לך סיכוי לנצח אותי, אני מלך בדוקים!

3. סלנג כינוי או קריאה לגבר או לאישה אשר מכבדים את פועלם או את האופי שלהם.

   • המנהל כזה מלך! שחרר את כולם מוקדם!

[עריכה] גיזרון

• המילה קיימת בשפות שמיות נוספות: אכדית – malku ו־maliku; ערבית – مَلِيك (מַלִיךּ) ו־مَلِك (מַלִךּ); ארמית־גלילת – מַלְכָּא; ארמית־נוצרית – ܡܠܟܐ (מַלְכָּא).

[עריכה] מובאות נוספות

[עריכה] 1

• "הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מלוכה (ק' מָלְכָה) עָלֵינוּ" (שופטים ט ח)
• "הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ – עַתָּה שִׂימָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם" (שמואל א ח ה)
• "זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם; אֶת־בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ" (שמואל א ח יא)
• "אִי־לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ: אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן־חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ, בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי" (קהלת י טז-יז)

[עריכה] צירופים

[עריכה] נגזרות

• מלכה

[עריכה] מילים נרדפות

• אלוף, ראש וראשון (2)
• גבר, כלי, תותח (3)

[עריכה] מידע נוסף

• צורת ההפסק של המילה "מלך" זהה תמיד לצורת ההקשר, כלומר מֶלֶךְ. זאת על אף שכמילה שמקורה במשקל ההיסטורי *קַטְל, צורת ההפסק הצפויה שלה היא דווקא *מָלֶךְ בקמץ (השווּ לגֶּפֶן בהקשר, ובהפסק גָּפֶן). תופעה זו נגרמה אולי כתוצאה מתיקון של בעלי המסורה, עקב הדמיון בהגייה בין *מָלֶךְ לשם האל הכנעני מֹלֶךְ, שכן הגיית הקמץ במבטא הטברני (כתנועה אחורית מעוגלת) הייתה דומה למדי להגיית החולם.^[1]

[עריכה] תרגום

[עריכה] ראו גם

• ארמון
• יורש עצר
• כתר
• מונרכיה
• מלכות
• נסיך
• שושלת

[עריכה] קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מונרכיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלכים

[עריכה] הערות שוליים

1. ↑ ש' פסברג, "מדוע אין מוצאים מָלֶךְ בהפסק במסורת טבריה למקרא?", לשוננו סד (תשס"ב), עמ' 207-219.

[עריכה] מָלַךְ

1. שָׁלט, היה מֶלֶךְ, היה לְמֶלֶךְ.

   • "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם" (בראשית לו לא)
   • "וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם מְרַגְּלִים בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשֹּׁפָר וַאֲמַרְתֶּם מָלַךְ אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרוֹן" (שמואל ב טו י)
   • "אדני מֶלֶךְ, אדני מָלַךְ, אדני יִמְלֹךְ" (מן התפילה)

[עריכה] תרגום

• אנגלית: reign‏‏‏‏‏
• ערבית: (הגייה: מַלַךַּ)

[עריכה] ראו גם

• המליך
• הומלך

[עריכה] מֹלֶךְ

1. אליל כנעני שהוקרבו לו קרבנות אדם וילדים בעקר. פולחנו היה נהוג ביהודה בגיא בן־הנום שבירושלים.

   • "בעת הרעה ההיא סרר אפרים, בגד יהודה, אפרים הוציא להורג בניו, ויהודה נתן פרי בטנו, מחמדי נפשו, להעביר למולך" ("אשמת שמרון", אברהם מאפו)
   • "וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ" (ויקרא יח, כא)

2. בהשאלה דבר או מטרה הנחשבים פסולים אשר למענם מוכנים לותר על עקרונות.

   • יש המקריבים הכל לְמֹּלֶךְ השלטון.
   • "למה להקריב למולך כוחות, שאינם נמצאים אצלנו בעודף כלל? רק במקצוע אחד, יחיד, מאמין זהבי, שכדאי לרכז בו את הכוחות, – זוהי הרפת!" ("בצל הקבוצה", נחמה פוחצ'בסקי)

[עריכה] תרגום

• איטלקית: Molech‏, Moloch, ‏‏Molok‏‏
• אנגלית: Molech‏, Moloch‏‏‏‏‏
• ספרדית: Moloch Baal‏, Moloch‏‏‏‏
• צרפתית: Moloch‏‏‏‏
• רוסית: Молох‏‏‏‏

[עריכה] ראו גם

• מֶלֶךְ (סעיף "הידעת?")
• גיהנום
• עבודת אלילים
• תופת

[עריכה] הערת שימוש

• חרף היותה שם פרטי, המילה אינה מיודעת מטבעה, ותמיד תיודע באמצעים אחרים (למשל: ה"א הידיעה, סמיכות) בכל משמעויותיה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ערך בוויקיפדיה: מולך