אביר
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
-
יש להוסיף לערך זה את ההומוגרף: אֲבִיר_(כינוי_לאלוהים).
תוכן עניינים |
[עריכה] אַבִּיר
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אביר |
| הגייה* | abir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' אַבִּירִים |
- איש מלחמה, אדם חזק ואמיץ.
-
- "אך האביר הצעיר הזה ומתי מספר עמו התאוששו לאחרונה ויהפכו פניהם אל הרודף וילחמו כאריות ויכו זרוע אף קדקד ויפילו ממנו רב והנשארים נסו בשבעה דרכים." ("לפני ארבע מאות שנה", בן אביגדור)
- "רֶגַע יָמֻתוּ וַחֲצוֹת לָיְלָה יְגֹעֲשׁוּ עָם וְיַעֲבֹרוּ וְיָסִירוּ אַבִּיר לֹא בְיָד" (איוב לד, כ)
-
- מעמד גבוה בתקופת ימי הביניים, תואר אצולה שניתן ע"י מלכים.
-
- "ואז בא האביר על הסוס הלבן..."
- "בעלילות רומנטיות ומלחמתיות הוא כאילו נכנס לאווירה של הרפתקאות אבירי המלך ארתור בציקלס של סיר תומאס מאלורי." ("תנ"ך אנגלי חדש ניתן לקתולים", אברהם רגלסון)
-
- אדם חשוב, בכיר, מנהיג.
-
- "לכבוד אביר משוררי זמננו, ח.נ. ביאליק, במתנה מאת מכבדו מוקירו מעריצו ואוהבו המחבר" (פתיחה ל"ספר הכפרות", שלום עליכם)
- "אביר סופרי ישראל, זקננו ר' מנדלי מוכר ספרים" ("ברכות למנדלי מוכר ספרים", חיים נחמן ביאליק)
-
- בלשון המקרא תיאור לחיה גדולה וחזקה, לרוב סוס או פר.
-
- "אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו" (שופטים ה, כב)
- "סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי" (תהילים כב, יג)
-