חכם
מראה
חָכָם
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חכם |
הגייה* | khakham |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ח־כ־ם |
דרך תצורה | משקל קָטָל |
נטיות | ר׳ חֲכָמִים, נ׳ חֲכָמָה, נ"ר חֲכָמוֹת |
- בעל יכולת חשיבה טובה, מי שיש לו יכולת להבין נכונה.
- ”הַלְיהֹוָה תִּגְמְלוּ-זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ.“ (דברים לב, פסוק ו)
- ”וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן-הָעִיר שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ אִמְרוּ-נָא אֶל-יוֹאָב קְרַב עַד-הֵנָּה וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ.“ (שמואל ב׳ כ, פסוק טז)
- ”אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְהוָה אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים.“ (ירמיהו ח, פסוק ח)
- ”מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה {פ} בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח-אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.“ (משלי י, פסוק א)
- ”הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְיָדַעְתִּי גַם-אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת-כֻּלָּם.“ (קהלת ב, פסוק יד)
- לשון המקרא בעל ידע רב, במיוחד בתחום עיסוקו; מלומד.
- ”וַיִּקְרָא גַּם-פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן.“ (שמות ז, פסוק יא)
- ”הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא-יִרְקַב יִבְחָר חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ-לוֹ לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.“ (ישעיהו מ, פסוק כ)
- ”ישְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ חֲכָמַיִךְ צוֹר הָיוּ בָךְ הֵמָּה חֹבְלָיִךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק ח)
- ”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד-דַּעַת אֶת-הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב, פסוק יט)
- ”וְעִמְךָ לָרֹב עֹשֵׂי מְלָאכָה חֹצְבִים וְחָרָשֵׁי אֶבֶן וָעֵץ וְכָל-חָכָם בְּכָל-מְלָאכָה.“ (דברי הימים א׳ כב, פסוק טו)
- [עממי][1] מה שנעשה בחכמה, מעשה שנדרשה יכולת חשיבה טובה כדי לעשותו ושהביא להגשמת מטרותיו של מבצעו.
- זה היה חכם מצידו להפסיק לעשן.
- "בתוצאה 3:1 נדמה היה כי הטניסאיות משחזרות ביניהן את המערכה הקודמת, אך ויליאמס המשיכה במשחק חכם ולבסוף ניצחה במערכה 6:1". (מתוך דיווח חדשותי על משחק טניס בוויקיחדשות)
- (יהדות) בהשאלה מן (2): תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.
- ”מֵאֵימָתַי מֻתָּר אָדָם לִקַּח לוּף בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִיָּד; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּרְבֶּה הֶחָדָשׁ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ה)
- ”הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעְלָהּ, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ב, משנה י)
- ”וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד, הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין, וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר, וְהַנָּזִיר, וְהַמְּצרָע הָעוֹלֶה מִטֻּמְאָתוֹ לְטַהֲרָתוֹ.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ג, משנה א)
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]משמעות 1:
- אנגלית: wise, smart
- גרמנית: weise
- יידיש: קלוג
- ספרדית: sabio, juicioso
- פינית: viisas
משמעות 2:
משמעות 3:
משמעות 4:
מידע נוסף
[עריכה]יש המחשיבים את המילה פיקח למילה נרדפת למילה חכם, אך זוהי לא הגישה המקובלת. אמירה מוכרת גורסת כי פיקח יודע לצאת מצרות שהחכם יודע לא להיכנס אליהן – כלומר הפיקחות היא קצרת טווח יותר מהחוכמה.
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: חוכמה |
ערך בוויקיפדיה: חכם |
ציטוטים בוויקיציטוט: חוכמה |
הערות שוליים
[עריכה]חָכַם
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חכם |
שורש וגזרה | ח־כ־ם |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא למד, החכים, היה לחכם, נעשה נבון.
- ”לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם.“ (דברים לב, פסוק כט)
- ”וַיֶּחְכַּם מִכָּל-הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי-שְׁמוֹ בְכָל-הַגּוֹיִם סָבִיב.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יא)
- ” וּמִי יוֹדֵעַ, הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל, וְיִשְׁלַט בְּכָל-עֲמָלִי, שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; גַּם-זֶה, הָבֶל.“ (קהלת ב, פסוק טו)
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]אנגלית: become wise, learned ספרדית: aprende, se hizo sabio
השורש חכם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חִכֵּם
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חכם |
שורש וגזרה | ח־כ־ם |
בניין | פִּעֵל |
- נתן דעת ושכל לאחר.