אידיוט

אִידְיוֹט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אידיוט
הגייה*	idyot
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות	ר' אִידְיוֹטִים; נ' אִידְיוֹטִית, נ"ר אִידְיוֹטִיוֹת

1. [כינוי גנאי] אדם טיפש, שוטה.

   • שתוק, יא אידיוט!
   • אני לא מבין למה הוא פגע בה ככה. אפילו אידיוט כמוהו היה צריך לדעת שהיא תבכה.
   • "עדיף לשמור על שתיקה ולהיראות אידיוט, מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח את זה" (מארק טוויין)

2. [פסיכולוגיה, פסיכיאטריה] רפה שכל במידה חמורה, אדם בעל מנת משכל הפחותה מ־30.

   • אדם בוגר שאינו יודע מהו הסכום של 1+1 הוא אידיוט.

גיזרון

• יוונית: idios) ἴδιος), "פרטי"‏ ←‏ יוונית: idiotes) ιδιώτης), "חסר־ידע מקצועי" או "אדם פרטי", "אדם פשוט"‏ ←‏ לטינית: idiota, "טיפש", "בּוּר"‏ ←‏ צרפתית עתיקה: ydiote (באותה משמעות)‏ ←‏ שפות אירופה (באותה משמעות)‏

מילים נרדפות

• טמבל, מטומטם, מפגר

תרגום

אנגלית: fool‏, idiot‏‏‏‏ גרמנית: Idiot‏‏‏‏ יפנית: 馬鹿‏‏‏‏ סינית: 傻子‏‏‏‏ ספרדית: idiota‏‏‏‏

ערבית: أحمق‏‏‏‏ (הגייה: אַחְמַק) أهبل‏‏‏‏ (הגייה: אַהְבַּל) פולנית: idiota‏‏‏‏ צרפתית: idiot‏‏‏‏ רוסית: идиот‏‏‏‏

ראו גם

• אידיוטי
• אימבציל
• דביל
• הדיוט
• שוטה