התיר
הִתִּיר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | התיר |
| שורש וגזרה | נ־ת־ר |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא פַּרַם קָשֶׁר בחבל, ברצועה וכדומה.
- "עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְהוָה מַתִּיר אֲסוּרִים." (תהלים קמו ז)
- "התיר לו מנעלו, או הוליך כליו אחריו לבית המרחץ" (בבלי קידושין כב ע"ב)
- ”לפנות ערב, אחר יום־עבודה בחריש בקרבת הואדי שבמערב ירו בו רוצחים ואותה שעה התיר את הבהמות מן המחרשה.“ (איש מארץ תל־חי, מאת שמעון קושניר, בפרויקט בן יהודה)
- ”כשאצנו קדימה, ראינו שאותה אנית המשחית של האויב [...] התירה את החבלים (שבהם גררה את האניה שניזוקה) ונמלטה על נפשה.“ ("הבֹקר", 22 באוקטובר 1940, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- בהשאלה מן (1): ביטל איסור, נתן רשות לביצוע פעולה. הרשה.
- "רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד" (משנה שביעית פ"ו)
- ”ועל כן התּרתי לעצמי לשקר “לשם מצוה” ואמרתי כי הולך אני רק להשתלם בידיעת הלשונות במשך חצי שנה [...].“ (פרק א, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מארמית: חילוף ת/ש עם השורש נ־שׁ־ר
- התיר (ימאות): האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופים
[עריכה]- הפה שאסר הוא הפה שהתיר
- דבר שיש לו מתירין (דשיל"מ)
- התיר סבך
- התיר את הרצועה[דרושה הבהרה]
נגזרות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה] פיתח קשר בחבל וכד'
|
נתן רשות
|
הִתִּיר מִפְרָש (מסקריה, מנור או גף)
|
התיר עניבת חבל או שרשרת
|
| ”אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב) | ||
|---|---|---|
| להכנת לחם | הַזּוֹרֵעַ • וְהַחוֹרֵשׁ • וְהַקּוֹצֵר • וְהַמְעַמֵּר • הַדָּשׁ • וְהַזּוֹרֶה • הַבּוֹרֵר • הַטּוֹחֵן • וְהַמְרַקֵּד • וְהַלָּשׁ • וְהָאוֹפֶה | |
| להכנת בגד | הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר • הַמְלַבְּנוֹ • וְהַמְנַפְּצוֹ • וְהַצּוֹבְעוֹ • וְהַטּוֹוֶה • וְהַמֵּסֵךְ • וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין • וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין • וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין • הַקּוֹשֵׁר • וְהַמַּתִּיר • וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת • הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת | |
| להכנת ספר | הַצָּד צְבִי • הַשּׁוֹחֲטוֹ • וְהַמַּפְשִׁיטוֹ • הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ • וְהַמּוֹחֲקוֹ • וְהַמְחַתְּכוֹ • הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת • וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת | |
| לבניין | הַבּוֹנֶה • וְהַסּוֹתֵר • הַמְכַבֶּה • וְהַמַּבְעִיר • הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ • הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת | |