מלח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מֶלַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלח
הגייה* melakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ל־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר' מְלָחִים; מֶלַח־, ר' מִלְחֵי־
גבישי מלח (1)
  1. תרכובת של נתרן וכלור המשמשת לתיבול מזון.
    • חסר קצת מלח במרק.
    • "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי־מֶלַח, אִם־יֶשׁ־טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת" (איוב ו ו)
  2. כימיה תרכובת שנוצרת מתגובה של חומצה ובסיס.
    • גיר הוא סוג של מלח.

גיזרון[עריכה]

  • למילה קיימות מקבילות בשפות שמיות נוספות: געז – malḥ, mǝlḥ, mǝlḥā; ערבית – مِلْح (מִלְח).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: salt‏‏‏‏
  • ערבית: مِلْح‏‏‏‏ (הגייה: מִלְח)
  • רוסית: соль‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]



ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מלח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלח
השורש מלח

השורש מ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־ל־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלַח מוֹלֵחַ יִמְלַח מְלַח לִמְלֹחַ
נִפְעַל נִמְלַח נִמְלָח יִמַּלַח הִמָּלַח לְהִמָּלַח
הִפְעִיל הִמְלִיחַ מַמְלִיחַ יַמְלִיחַ הַמְלַח לְהַמְלִיחַ
הֻפְעַל הֻמְלַח מֻמְלָח יֻמְלַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

מַלָּח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלח
הגייה* malakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קַטָּל - אך עיינו בגיזרון
נטיות ר' מַלָּחִים; מַלַּח־, ר' מַלָּחֵי־
  1. ימאי, ספן; אדם המתפרנס מעבודה באנייה או בספינה.
    • העירייה ארחה את מלחי הצי השישי שהגיעו לנמל.
    • את חגיגות היובל חתם ערב שירי מלחים.
    • "הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵך" (יחזקאל כז כז)
    • "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל־הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם" (יונה א ה)
  2. עובד סיפון באנייה שאינו קצין.
    • אחד המלחים טיפס על התורן אל קן העורב לצפות אם נראית יבשה באופק.
  3. דרגת החוגר הנמוכה ביותר בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות, שהקבילה לדרגת טוראי בחילות היבשה.[1]

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא. בניגוד לאטימולוגיה עממית נפוצה,[2] המילה מַלָּח איננה קשורה למֶלַח (כביכול מלשון מליחות הים). מקור המילה איננו שמי, אלא במילה השומרית malaḫ, הלחם של ma (= אנייה) + laḫ (= לנהוג, לכוון). המילה נשאלה לאכדית בצורה malāḫu, וממנה הגיעה לעברית תוך התאמתה למשקל קַטָּל הרגיל לציין בעלי מלאכה. מהאכדית התגלגלה המילה גם לארמית מַלָּחָא, וממנה לערבית مَلَّاح (מַלָّאח). יש הסבורים שגם לעברית הגיעה המילה בתיווך הארמית ולא ישירות מן האכדית, אך אין לכך ראיות מכריעות.[3]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מקורות[עריכה]

  1. [1] אברהם עקביה וסעדיה ר' גולדברג, מילון למונחי צבא. חיפה, הוצאת מגן, 1951.
  2. [2] ראו למשל את נאומו של פרופסור נחום סלושץ בפני ועד הלשון העברית הטוען שמקור המלה מכנענית.
  3. [3] Maximilian Ellenbogen, Foreign Words in the Old Testament: Their Origin and Etymology, London: Luzac, 1957, p. 103; Paul V. Mankowski, Akkadian Loanwords in Biblical Hebrew, Winona Lake: Eisenbrauns, 2000, p. 93. בעברית ראו אצל יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים: קרית-ספר, תשכ"א, עמ' 58; נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו: פרקי לשון לעם, ירושלים: ראובן מס, תרצ"ח, עמ' 14 (= לשוננו ח [תרצ"ז], עמ' 108)

קישורים חיצוניים[עריכה]



מָלַח[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ספן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלחים
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מלח
שורש וגזרה מ־ל־ח, גזרת השלמים
בניין פָעַל (קל)
  1. זרה מלח על דבר מה.
    • הטבח מלח את הבשר.
    • "וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" (ויקרא ב יג)

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: salt‏‏‏‏


השורש מלח

השורש מ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־ל־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלַח מוֹלֵחַ יִמְלַח מְלַח לִמְלֹחַ
נִפְעַל נִמְלַח נִמְלָח יִמַּלַח הִמָּלַח לְהִמָּלַח
הִפְעִיל הִמְלִיחַ מַמְלִיחַ יַמְלִיחַ הַמְלַח לְהַמְלִיחַ
הֻפְעַל הֻמְלַח מֻמְלָח יֻמְלַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
  1. עקביה
  2. סלושץ
  3. אטימולוגיה1