דש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

ערך זה עוסק בדש, פועל ושם־עצם. לערך העוסק בראשי התיבות ד"ש, ראו ד"ש.

תוכן עניינים 1 דָּשׁ 1.1 צרופים 1.2 תרגום 1.3 ראו גם 2 דַּשׁ 2.1 גיזרון 2.2 תרגום

[עריכה] דָּשׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	דוש
שורש וגזרה	ד־ו־ש, נחי ע"ו
בניין	פָעַל (קל)

1. דרך, בעִקר באופן שמשפיע על הנדרך; רמס, גם בהשאלה: כבש, דכא.

   • "וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְדוּשֶׁהָ" (איוב לט, טו)

2. הפריד את גרעיני התבואה מן השיבולים.

   • "וְאָרְנָן דָּשׁ חִטִּים" (ד"ה א כא, כ)

3. בהשאלה עסק במשהו שוב ושוב ללא שינוי.

   • בענין זה כבר דשנו רבות.

4. בהשאלה הכה אדם.

   • "וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים" (שופטים ח', ז) (4)

5. בהשאלה הניע גופו בתנועה האופינית בזמן יחסי מין.

   • "וידע אונן - היה דש מפנים וזורה מבחוץ" (בראשית רבה, וישב, פרשה פה, ס' ה) (5)

[עריכה] צרופים

• דש בעקב
• דש מבפנים וזורה מבחוץ

[עריכה] תרגום

• אנגלית: tread‏‏‏‏‏ (1), tremple‏‏‏‏‏ (1), thresh‏‏‏‏‏ (2), flail‏‏‏‏‏ (2, 4), flog‏‏‏‏‏ (4)

[עריכה] ראו גם

• דיש
• דשדש
• נדוש

[עריכה] דַּשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דש
הגייה*	dash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' דַּשִּׁים; דַּשׁ־, ר' דַּשֵּׁי־

1. קפל הבד שסביב פתח הבגד.

   • "מפתח חלוקה - פשיטא! לא צריכא דאית לה תרי דשי" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיב, עמוד א).
   • "עט אליו הזקן, תפסו בדש מעילו החורפי העבה וסחבו אל הקיר [...] ההוא יישר את דשי המעיל שנתקמטו" ("בן־דמעות" (1)(2), שרגא קדרי)

[עריכה] גיזרון

• בלשון חז"ל שפת הפתח; ולפי רש"י (לדוגמה שלעיל): היינו אותן לשונות והויין זו למעלה וזו למטה, זו לימין וזו לשמאל.

[עריכה] תרגום

• אנגלית: lapel‏‏‏‏