מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
תלמוד
|
הגייה* |
talmud
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ל־מ־ד
|
דרך תצורה |
משקל תַּקְטוּל
|
נטיות |
ר׳ תַּלְמוּדִים; תַּלְמוּד־, ר׳ תַּלְמוּדֵי־
|
- גמרא, דברי האמוראים בהסבירם את המשנה.
- בישיבה ניתחנו היום את דברי ריש לקיש בתלמוד.
- ספר הכולל את המשנה ואת הגמרא עליה.
- ”הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה כא)
- שם כולל לארון הספרים היהודי, לימודו ומחקרו.
- באוניברסיטה העברית יש חוג לתלמוד.
- לשון חז"ל פעולת הלימוד (של התורה שבכתב ובע"פ).
- ”וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים; וְאֵלּוּ הֵן – בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתַיִם, בְּבִינַת הַלֵּב [...] וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְּעֹל עִם חֲבֵרוֹ, מַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, מַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, מַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, מִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ו)
השורש למד
|
השורש ל־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.
ל־מ־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
לָמַד
|
לוֹמֵד או לָמֵד
|
יִלְמַד
|
לְמַד
|
לִלְמֹד
|
נִפְעַל
|
נִלְמַד
|
נִלְמָד
|
יִלָּמֵד
|
הִלָּמֵד
|
לְהִלָּמֵד
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
לִמֵּד
|
מְלַמֵּד
|
יְלַמֵּד
|
לַמֵּד
|
לְלַמֵּד
|
פֻּעַל
|
לֻמֵּד
|
מְלֻמֵּד
|
יְלֻמֵּד
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְלַמֵּד
|
מִתְלַמֵּד
|
יִתְלַמֵּד
|
הִתְלַמֵּד
|
לְהִתְלַמֵּד
|
| |
|