המילה אמורא הינה נגזרת מהמילה "אמירה"[דרוש מקור][דרושה הבהרה]העברית, אך המצאתה היתה בארמית הבבלית. [1] הסיומת "רא" - באל"ף ולא בה"א כמקובל בעברית - היא כמובן תוצאה מהיותה מילה ארמית במקורה.
בלשון חז"ל התואר אמורא שימש למְתֻרְגְּמָן- זה שמתרגם את דברי הרב הדורש (לעיתים אף בלחש) ומשמיע לרבים [2].
ערך בוויקיפדיה: אמוראים