אמורא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
אֲמוֹרָא או אָמוֹרָא[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמורא |
| הגייה* | amora |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־מ־ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אמוראים |
- כינוי של אחד מחכמי התלמוד, שפירשו ודנו את/בדבריהם של התנאים.
- האמורא ר' יוחנן היה בדור הראשון של האמוראים.
גיזרון[עריכה]
- המילה אמורא הינה נגזרת מהמילה "אמירה" העברית, אך המצאתה היתה בארמית הבבלית. [1] הסיומת "רא" - באל"ף ולא בה"א כמקובל בעברית - היא כמובן תוצאה מהיותה מילה ארמית במקורה.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: Amora
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: אמוראים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ השורש המקביל בארמית לשורש העברי "א-מ-ר" הוא "מ-ר" - מה שאומר שהמילה "אמורא" התבססה על השורש העברי ולא על זה הארמי.
