לדלג לתוכן

שושן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שׁוֹשָׁן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שושן
הגייה* shoshan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־שׁ־י/ה
דרך תצורה משקל קוֹטְלָן
נטיות ר׳ שׁוֹשַׁנים
שושן צחור
  1. לשון המקרא פרח יפה שהיו משתמשים בצורתו לעיטורים בעת העתיקה. מקובל לזהותו עם המין שושן צחור (Lilium candidum), והשם משמש גם לכל הסוג (Lilium).
    • ”וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן; אַלְפַּיִם בַּת, יָכִיל“ (מלכים א׳ ז, פסוק כו)
    • ”לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם, מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים; שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים, נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר.“ (שיר השירים ה, פסוק יג)
  2. לשון המקרא (משמעות משוערת) כלי נגינה עתיק.
    • ” לַמְנַצֵּחַ, עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת; מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד“ (תהלים ס, פסוק א)
    • ”לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת.“ (תהלים מה, פסוק א)

גיזרון

[עריכה]
 1. משמש במקרא בצורת זכר ונקבה (שׁוֹשַׁנָּה).[1] התרגום הארמי לשיר השירים זיהה עם הפרח ורד (Rosa),[2] וכך עולה ממקורות נוספים בספרות חז"ל. יתכן שזיהוי זה נובע מהפסוק: ”כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת.“ (שיר השירים ב, פסוק ב), כיוון שלורד יש קוצים. הקושי העיקרי עם זיהוי זה שבארץ ישראל לא היו נפוצים מינים יפים של ורדים. תרגום השבעים וראב"ע[3] זיהו עם שושן צחור, וזיהוי זה הוא המקובל כיום.[4]
השם "שושן" מקביל לשפות שמיות נוספות - אכדית: šūšanu. סורית: ܫܘܼܫܲܢܵܐ (שׁוּשַׁנָא), ערבית: سَوْسَن (סַוְסַן). ראב"ע גזר מהמספר שש, מכיוון שהפרח בעל ששה עלי כותרת. הצעה אחרת גורסת שמקור המילה ממצרית: zšn‏‏‏‏ (זֶשֶׁן) בהוראת: שושנת מים (Nymphea),[5] להלן הירוגליף:
z
S
n
M9
ובמילונו של האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מופיע בהגיית: senshen, מושאל לקופטית: ϣⲱϣⲉⲛ (שׁוֹשֶׁן).[6]
 2. נ"ה טור סיני טען ששני השימושים זהים, ומדובר בקנה גומא (Cyperus), שיש לו פרח נאה וגם משמש לכתיבה. הוא תמך זיהוי זה בהקבלה לסורית: ܫܝܼܫܢܵܐ (שִׁישְׁנָא) בהוראת: בוציץ. ולפי זה בפסוקים לעיל מספר תהלים השושן הוא אמצעי הכתיבה של המזמורים.[7] אחרים דחו פירוש זו בטענה שאין סיבה לציין את אמצעי הכתיבה של המזמור, דבר שלא נמצא במזמורים אחרים.[8] לדעת מפרשים רבים השושן המופיע בספר תהילים משמש בהוראת: סוג כלי נגינה קדום. יש שהציעו שהכלי נקרא כך בגלל צורתו הדומה לפרח השושן[9], או בגלל שיש לו ששה מיתרים, או משום שמקורו מהעיר שׁוּשַׁן. [10] בנימין מזר הציע לזהות את כלי הנגינה ע"פ תבליט מארץ שומר המקראית בו מופיע כלי נענוע שצורתו מוט ארוך שבקצה שני שרביטים קצרים, עטורי ששה עלים, וע"י נענוע המוט העלים מכים זה בזה.[11]

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   סוג פרח ממשפחת השושניים

קישורים חיצוניים

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ראו לדוגמא החילוף בין מלכים א ז,כו לדברי הימים ב ד,ה.
  2. תרגום שיר השירים ב, א.
  3. שניהם בפירוש לשיר השירים ב, א.
  4. ראו: יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי, רמת גן תשכ"ו, עמ' 234–241.
  5. James Peter Allen, Middle Egyptian: An Introduction to the Language and Culture of Hieroglyphs, 2nd edition, Cambridge: Cambridge University Press, 2010, page 277.
  6. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E.A Wallis Budge,1920 pp. 608.
  7. נ"ה טור סיני, הלשון והספר ב' עמ' 31; הערת העורך במילון אליעזר בן יהודה, בערך 'שושן', עמ' 7002.
  8. א' כשר, ה'שושן', סיני מה,ח תשי"ט, עמ' נט-ס.
  9. מצודת ציון
  10. א' כשר, שם.
  11. ב' מזר, פני עולם המקרא, ??. מובא אצל כשר שם.

שׁוּשָׁן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שושן
הגייה* shushan
חלק דיבר שם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ס׳ שׁוּשַׁן־
תבליט המתאר את כיבוש שושן כבירת עילם, על ידי אשורבניפל, 647 לפנה"ס
  1. לשון המקרא עיר עתיקה, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל, אשר היתה עיר בירה בממלכת עילם ובאימפריה האחמנית.
    • ”הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה.“ (אסתר ג, פסוק טו)
    • ” וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַיְהִי בִּרְאֹתִי וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי.“ (דניאל ח, פסוק ב)

גיזרון

[עריכה]
  • מעילמית: 𒀸𒋗𒐼𒀭 (שׁוּשַׁן)[1].

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: Susa‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שושן (עיר)

סמוכין

[עריכה]
  1. כך בעילמית אחמנית. להשתלשלות המילה בעילמית ואחר כך בפרסית ראו כאן.