בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
לשון המקרא שם־הַפְּעֻלָּה של הפעל רָעָה במשקל קטילה (כשדגש משלים בא במקום היו"ד השרשית). מקבילה בערבית رَعْي (הגייה: רַעְי)- שם הפעולה של הפועל رَعَى (הגייה: רַעַא) במשמעות של רעה, דאג ל־, טיפל ב־.