לדלג לתוכן

קלמר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קַלְמָר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קלמר
הגייה* kalmar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קַלְמָרִים; קַלְמַר־, ר׳ קַלְמְרֵי־
קלמר ובתוכו כלי כתיבה שונים.
  1. לשון חז"ל תיבה או נרתיק לכלי כתיבה.
    • ”וְכֵן בֵּית תַּבְלִין שֶׁל חֶרֶס וְקַלְמָרִים הַמְּתוּאָמוֹת וּבֵית תַּבְלִין שֶׁל עֵץ שֶׁנִּטְמָא אֶחָד בְּמַשְׁקֶה, לֹא נִטְמָא חֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת כליםפרק ב, משנה ז)
    • קַלְמָרִין הֶדְיוֹטוֹת, אֵינָהּ טְהוֹרָה, עַד שֶׁיְּנַקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ; וְקַלְמָרִין שֶׁל יוֹסֵף הַכֹּהֵן הָיְתָה נְקוּבָה בְּצִדָּהּ.“ (משנה, מסכת מקוואותפרק י, משנה א)
    • ”הנייר והקולמוס דבר של כבוד הוא קלמרין צריכה“ (ירושלמי, מסכת עבודה זרהפרק ג, הלכה א)
    • תוכל להשאיל לי עט למבחן? שכחתי את הקלמר שלי בבית.

גיזרון

[עריכה]
  • מיוונית: kalamarion) καλαμαριον) – תבה לקולמוסים. המילה הגיעה ללשון חז"ל בצורה קַלְמָרִין במשמעות "קסת דיו". בגלגולי המילה לעברית של ימינו הסיומת ־ין נתפשה כריבוי (צורה הנפוצה בלשון המשנה והתלמוד) ונקבעה צורת היחיד "קַלְמָר", אך למעשה "קלמרין" היא צורת יחיד[1], כפי שניתן לראות מהיוונית.
  • המילה מקיימת כפילות עם קלמרי
  • בתעודות נוזי הכתובות באכדית-בבלית, מופיעה תיבת גַלמַר galmar [2] . בהוראת "עץ" . ארמית-ישראלית , וסורית - ܩܠܡ קלמר,קלמרא, הוא ארגז או קופסה עשוייה מקנה-סוף.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • רמב"ם: "וקלמרין – הקסת, לפי שעושין את הקסתות כפופין לתוכן כדי שאם נהפכו לא ישפך כלום מן הדיו, והרבה משתמשין בהן אצלינו, צריך דוקא לנקוב בצדה כדי שיכנסו המים לאותו הכפוף וזו צורתה."
  • ר' עובדיה מברטנורא: "קלמרין – כלי שמניחין בו את הדיו. וכן קורים אותו בלשון רומי קלמר"ו. ויש מהן שפיהן שוקע לתוכן כדי שלא ישפך הדיו אפילו אם יהפך על פיו. ואם הטבילו כדרכו, אין המים נכנסים בחלל השקוע שסביב פיו מבפנים, לפיכך צריך לנקב מן הצד."

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קלמר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קלמרים

הערות שוליים

[עריכה]
  1. http://www.balashon.com/2007_05_01_archive.html
  2. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"galmar" , page -20