צפיה
מראה
צְפִיָּה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צפייה |
הגייה* | tsfiya |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | צ־פ־י/ה א |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ צְפִיּוֹת, צְפִיַּת־, ר׳ צְפִיּוֹת־ |
- ראייה מרוכזת ומכוונת במשך זמן־מה לשם לימוד או הנאה.
- ”והוא, בעלי, הקשוח, נוח וטוב לו במצב הזה, באפס־מעשה, בצפייה עקרה“ (אהבתה העצמית של גברת רינג, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
- ”מגדיר הוא את 'האני הלאומי' על דרך 'האני הפרטי' של כל נפש־אדם, שמרכיביו הם זכרון־העבר, החוויות והפעולות של ההווה, והצפייה (צ' שוואית) לעתיד“ (שבכתב ושבלב – הלכה ואגדה, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין זמן הצפייה בטלוויזיה לאורך עשר שנים עם מהירות הליכה וכוח לחיצת כף היד "זמן צפייה בטלוויזיה ויכולת גופנית", מתוך אתר המכללה האקדמית בווינגייט
גיזרון
[עריכה]- שם־הפעולה של הפועל צָפָה.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: צפיית בינג' |
ערך בוויקיפדיה: סיווג צפייה |
צִפִּיָּה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ציפייה |
הגייה* | tsipiya |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | צ־פ־י/ה א |
דרך תצורה | משקל קַטָּלָה |
נטיות | ר׳ צִפִּיּוֹת, צִפִּיַּת־, ר׳ צִפִּיּוֹת־ |
- לשון המקרא המתנה או תקווה להתרחשות מסוימת.
- ”עודינה [עוֹדֵינוּ] תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ אֶל עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל; בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ.“ (איכה ד, פסוק יז)
- ”בלבו של ההלך ציפייה פתאומית גדולה, גדולה, גדולה. הוא מצפה, הוא מחכה. עוד רגע ונבקעו השמיים ונולד איזה דבר גדול, גדול, גדול“ (מסביב לנקודה, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- אנחנו משחקים באולם חדש וחדיש, ובאמת יש ציפייה בנבחרת לקהל גדול רענן וייס, "נבחרת הנשים חוזרת הביתה: "חייבים ניצחון"". ynet, 24.11.15
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
- שם פעולה מן צִפָּה (א) במקור מדובר באותו השורש של הבטה והסתכלות.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: expectation, hope
- ערבית: توقع
- רוסית: предвкушение, предвидение, надежда
מידע נוסף
[עריכה]- בעבר המילה "ציפייה" שימשה גם במשמעות "כלי מיטה" מן ציפה ב (בדומה לציפה ולציפית כיום). הנה למשל שתי דוגמאות מעיתונות שנות הארבעים והחמישים:
- כל אחד מקבל ציפייה ומזרון - יש מחסור רב בקש ורבים ישנים על קרשים קשים "יריות במחנה קפריסין", עיתון הצופה מתאריך 21/4/1947, עמ' 2
- ציורו הראשון נעשה בשנת 1948. אשתו היתה ה"מודל" שלו, וּכְבָד שימשה לו... ציפיה "הגנראל איזנהאור בנעלי בית", עיתון מעריב מתאריך 25/12/1951, עמ' 3
- יצחק אבינרי התנגד לשימוש זה במילה "ציפייה". הוא כתב: "אם כן, מוטב לקרוא לציפה קטנה לא ציפייה אלא ציפית, וברבים - כנהוג עד כה - ציפיות. לו זכינו כי אז החיינו את השם המקראי צָפִית, במשקל חזית (ישעיהו כא ה). עכשו שלא זכינו - עלינו לומר לפחות צפית [...] ולא לטשטש תחומים בין צפית לצפיה". [1]
ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]↑ "יד הלשון" ליצחק אבינרי בערך "צִפָּה, צִפִּיָּה וְצִפִּית", עמ' 488.