מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: צִחוּק.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צחוק
|
הגייה* |
tskhok
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ח־ק
|
דרך תצורה |
משקל קְטוֹל
|
נטיות |
ר׳ (סלנג) צְחוֹקִים נס׳ צְחוֹקוֹ צְחוֹקָהּ
|
- לשון המקרא מבע של שמחה או מבוכה[1]
- ”וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי.“ (בראשית כא, פסוק ו)
- לשון המקרא מבע של לעג[2]
- ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה תִּהְיֶה לִצְחֹק וּלְלַעַג מִרְבָּה לְהָכִיל.“ (יחזקאל כג, פסוק לב)
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות, אך עברה גלגולים שונים. השוו לערבית ضِحْك (צִ'חְךְ)
השורש צחק
|
השורש צ־ח־ק מגזרת השלמים
צ-ח-ק
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
צָחַק
|
צוֹחֵק
|
יִצְחָק
|
צְחַק
|
לִצְחוֹק
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הִצְחִיק
|
מַצְחִיק
|
יַצְחִיק
|
הַצְחִיק
|
לְהַצְחִיק
|
הֻפְעַל
|
הֻצְחַק
|
מֻצְחָק
|
יֻצְחַק
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
צִחֵק
|
מְצַחֵק
|
יְצַחֵק
|
צַחֵק
|
לְצַחֵק
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִצְטַחֵק
|
מִצְטַחֵק
|
יִצְטַחֵק
|
הִצְטַחֵק
|
לְהִצְטַחֵק
|
| |
|