חוכא
מראה
חוּכָא
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חוכא |
הגייה* | khukha |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־י־ך |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון חז"ל [ארמית] צחוק
- ”ולא פסיק חוכא מפומיה כוליה יומא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ט, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- מפרוטו־שמית: צֿ־ח־ך (למשל בערבית) ← מארמית: עַחֵךְ (חילופי צ־ע מהאות הפרוטו־שמית ḍ) ← אַחֵךְ (התערערות הגרוניים[דרוש מקור]) ← הבנת המילה כשורש ח־ו־ך בבניין הפעיל
- דבר אחר, נשילת ה־ג' התחילית מן גְּחוּךְ. כראיה, הצירוף ”פֶּן נִהְיֶה לָבוּז“ (בראשית לח, פסוק כג) מתורגם כ ”דִּלְמָא נְהֵי חוֹךְ“ ע"י אונקלוס, וכ ”דִילְמָא נֶהֱוֵי לִגְחוּךְ“ בת"י.