מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערבי
הגייה * arvi , aravi
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה ערב + ־ִי
נטיות נ׳ עַרְבִיָּה או עֲרָבִית ר׳ עַרְבִים או עֲרָבִים נ"ר עַרְבִיּוֹת
מבחר דיוקנאות של ערבים. אחד מתושבי חצי האי ערב, או המדינות שכבשו במאה השביעית והשמינית לסה"נ .
”לֹא־תֵשֵׁב לָנֶצַח, וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד־דּוֹר וָדוֹר; וְלֹא־יַהֵל שָׁם עֲרָבִי , וְרֹעִים לֹא־יַרְבִּצוּ שָׁם.“ (ישעיהו יג , פסוק כ ) ”שְׂאִי-עֵינַיִךְ עַל-שְׁפָיִם וּרְאִי אֵיפֹה לֹא שֻׁכַּבְתְּ עַל-דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִדְבָּר וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ“ (ירמיהו ג , פסוק ב ) ”וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי , וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ...“ (נחמיה ב , פסוק יט ) ”וַיָּעַר יהוה עַל־יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל־יַד כּוּשִׁים.“ (דברי הימים ב׳ כא , פסוק טז )
השייך לערבים (1), לתרבותם וללשונם.
”עֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם, אָהֳלֵי הָעֲרְבִיִּים , וְהַסֻּכּוֹת, וְהַצְּרִיפִין, וְהַבֻּרְגָּנִין, וְהָאַלְקְטָיוֹת, וּבֵית שַׁעַר, וַאֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר, וְהַמֶּרְחָץ, וּמְקוֹם הַחִצִּים, וּמְקוֹם הַלִּגְיוֹנוֹת.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יח, משנה י ) הכתב הערבי נהוג במדינות רבות ברחבי העולם . מהמילה ערבה , הנרדפת למדבר . גזירה דומה יש גם למילה בדואי , ור' שם[ דרוש מקור ]
במקורות החיצוניים הערבים מופיעים כבני-ברית של חזקיהו מלך יהודה, שנעזר בכוחותיהם ללא הועיל כנגד האשורים: ואשר לחזקיהו תפארת מלכותי המאיימת ניצחה אותו והערבים ושכירי חרבו, שהוא הביא כדי לחזק את ירושלים , עיר מלכותו, נטשו אותו / מתוך:מנסרת סנחריב
מן ארץ עֲרָב ערביא משם מוצאם. ערך בוויקיפדיה:
ערבי תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
ערבים
ערך בוויקיפדיה: ערבי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערבים