מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
עטרה
|
| הגייה* |
׳atara
|
| חלק דיבר |
נקבה
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ע־ט־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קְטָלָה
|
| נטיות |
עֲטֶרֶת־; ר׳ עֲטָרוֹת.
|
עטרת זהב
- כֶּתֶר, קישוט יוקרתי המונח לראשו של האדם בכדי לכבדו וליחדו.
- ”וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב, וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת; וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.“ (זכריה ו, פסוק יא)
- ”צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה; בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.“ (שיר השירים ג, פסוק יא)
- ”וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.“ (אסתר ח, פסוק טו)
- בהשאלה: שורת אדמה או גדר סביב אילן.
- ”עֶשֶׂר נְטִיעוֹת מְפֻזָּרוֹת בְּתוֹךְ בֵּית סְאָה, חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה; הָיוּ עֲשׂוּיוֹת שׁוּרָה וּמֻקָּפוֹת עֲטָרָה, אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק א, משנה ו)
- בהשאלה: שפת כלי גבוהה ועגולה.
- ”עֲטֶרֶת כִּירָה, טְהוֹרָה; טִירַת הַתַּנוּר, בִּזְמַן שֶׁהִיא גְבוֹהָה אַרְבָּעָה טְפָחִים, מִּטַּמְּאָה בְמַגָּע וּבָאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ה, משנה ג)
- (אנטומיה) קצה הזכרות, הבולט בצורתו משאר ארכו, ובו נמצא פתח המין.
- שם פרטי לנקבה.
 ערך בוויקיפדיה: עטרה |
ערך בוויקיפדיה: עטרה