מרק
מראה
לערך העוסק במַרְק, שם פרטי; ראו מרכוס.
מָרָק (גם מָרַק)
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מרק |
הגייה* | marak |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ר־ק |
דרך תצורה | משקל קָטָל |
נטיות | ר׳ מְרָקִים; מְרַק־, ר׳ מִרְקֵי־; כ׳ מְרָקוֹ, מְרָקָיו |
”הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ, הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר ופרק (וּמְרַק) פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.“ (ישעיהו סה, פסוק ד)
גיזרון
[עריכה]- בשל ההקשר לבשר בשני המופעים, נהוג לפרש את המילה 'מרק' במקרא כ'רוטב הבשר' (עפ"י מילון קדרי) או כ'תבשיל נוזלי העשוי בשר' (עפ"י מילון קאהלר ובאומגרטנר). במשמעות דומה קיימת מילה ערבית: مَرَقَة (מַרַקַה) - רוטב, תבשיל. יש הגוזרים משורש ר־ו־ק או ר־י־ק בהוראת: להערות, לשפוך, להוציא נוזלים.
- בספר השורשים לרד"ק, המילה מרק מקושרת לפועל לְמָרֵק: "וכן נקרא למים שנתבשל בהם הבשר מָרָק לפי שיש בו מריקת הבשר" (הכוונה כנראה לשטיפה או צחצוח במים). לעומתו, רוביק רוזנטל טוען כי אין קשר בין המילים למרות שורשן המשותף.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- איטלקית: minestra, brodo, zuppa
- אנגלית: soup
- גרמנית: Suppe
- הודית: सूप (תעתיק: sūp)
- הולנדית: soep
- הונגרית: leves
- וייטנמית: canh
- טורקית: çorba
- יוונית: σούπα (תעתיק: soúpa)
- יפנית: 汁 (תעתיק: shiru)
- כורדית: şorbe
- נורווגית: suppe
- סנסקירית: सूप (תעתיק: sūpa)
- ספרדית: sopa, caldo
- ערבית: شوربه (תעתיק: שׁוּרְבָה)
- حساء (תעתיק: חַסָאא)
- شورباه (תעתיק: שׁוּרבאה)
- 탕 (תעתיק: tang)
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: מרק |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרק |
- מָרָק – אוכלים או שותים?, אתר האקדמיה ללשון העברית
מֵרֵק
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | מ־ר־ק |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא שפשף גוף בחזקה להסיר זוהמתו אף הבלועה בתוכו. או לעשותו חלק ומבריק.
- ”וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם“ (ויקרא ו, פסוק כא)
- ”אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת“ (ירמיהו מו, פסוק ד)
- ”אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה"כ לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת“ (בבלי, מסכת יומא – דף פו, עמוד א)
- אמר נתן: מפני מה נתעכב משה כל ששת ימים ישרה עליו כבוד בשביל למרק כל אכילה ושתיה שבמעיו עד שיתקדש ויהיה כמלאכי השרת אבות דרבי נתן (הוספות) פרק א
- לשון חז"ל בהשאלה: סיים פעולה. השלים את החסר במלאכה.
- ”הביאו לו את התמיד קרצו ומרק אחר שחיטה על ידו קבל את הדם וזרקו“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה ד)
- ”חתך את הכרעים ונתנן למי שזכה בהן מירק את ההפשט קרע את הלב והוציא את דמו“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ד, משנה ב)
- ”המחתך לבשל אף על פי שלא מירק אינו חבור לכבוש ולשלוק ולהניח על השלחן חבור“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק ב, משנה ה)
גיזרון
[עריכה]- 1. מההקשר במקרא ברור שהכוונה לסוג מסוים של נקיון. חז"ל פירשו שהכוונה: שטיפה היטב.[1] אחרים פירשו: "להבריק", ע"פ החילוף בין המילים "מָרוּק" (דה"ב ד,טז) ל"מְמֹרָט" (מל"א ז,מה), וכן הוראת המילה בארמית: מרק וסורית: ܡܪܵܩܵܐ (מְרָקָא). אחרים פירשו שהכוונה שפשוף, ע"פ השוואה לאכדית: 𒈠𒊏𒆪 marāqu - לשפשף, להבריק. סורית: ܡܵܪܹܩ (מָרִק) - להסיר ע"י שפשוף, לטהר.
- יש אומרים ששורש מ־ר־ק הוא שורש תנייני משורש ר־י־ק (כמו הריק). ייתכן שקרוב לשורש מ־ר־ח, השוו ערבית: مَرَخَ (מַרַכַ) - לשפשף, למשוח.
- 2. לפי חלק מהפרשנים המילה באה בהשאלה ממירוק כלי (רמב"ם) ומובאות רבות בחז"ל מתאימות לפירוש זה. לדעת אחרים לשון הרקה שבפעולתו שופך ומרוקן דם הקרבן מגופו (הון עשיר).
פרשנים מפרשים
[עריכה]ויקרא ו'
- תרגום יונתן: וְאִין בְּמָנָא דִנְחָשָׁא תִּתְבַּשֵׁל וְיִסְתְּפַן בְּגַרְגִישְׁתָּא וְיִשְׁתְּטִיף בְּמוֹ - ואם בכלי נחושת תתבשל וישופשף בגוש אדמה וישתטף במים.
- רש"י ואב"ע: ומורק: לשון "מרקו הרמחים" להוציא בליעתו כי המ"ם שורש.
- הכתב והקבלה: ומרק. (א) לשון ההרקה, להוציא מה שבלוע בו. כמו ואת המרק שפוך (שופטים) ומרק פגולים כליהם (ישעיה מ"ה), ונקראו המים שנתבשל בהם הבשר מָרָק, לפי שיש בו מריקת הבשר, וכן תמרוקי נשים שמריקין הזוהמא מן הבשר, גם מרקו הרמחים שיוציאום מתעריהן, גם נחושת מרוק שהוציא ממנו העפרורית והוא נחשת טוב, ויאמר כאן על הוצאת הבלוע בו ואין זה אלא ע"י הגעלה בחמין (רנ"ו), (ב) וי"א תמצית שרש מרק הוא חרירה ובשול.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]מובאות נוספות
[עריכה]- ”כל ידות הכלים שהכניסן שלא כדרכן או שהכניסן כדרכן ולא מרקן או שמרקן ונשברו הרי אלו חוצצין“ (משנה, מסכת מקוואות – פרק י, משנה א) על פי הנ"ל בפירוש המילה כאן נחלקו י"מ לשון שטיפה וי"מ לשון גמר ההכנסה (רמב"ם ור"ש מקוצי).
ראו גם
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]מָרַק
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | מ־ר־ק |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל צחצח וניקה.
- ”כלי נחשת שיצא חוץ לקלעים נכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים פוחתו ונכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש“ (משנה, מסכת זבחים – פרק יא, משנה ו)
- ”היכן מורקן ושוטפן בפנים יצא לחוץ מכניסן מורקן ושוטפן בפנים נטמאו בחוץ מטהרין ומכניסן מוריקן ושוטפן בפנים“ (תוספתא, מסכת זבחים – פרק י, הלכה יג)
גיזרון
[עריכה]- צורת הפועל הקל בלשון חז"ל המשמעות כלשון התורה מֵרֵק במקרא מופיעה הנגזרת
תרגום
[עריכה]ניגודים
[עריכה]מֶרֶק
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ר־ק |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
- עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): חומר גמיש העשוי להחלקה של משטחים ולאטימת חריצים
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
[עריכה]- מן הפועל מרק שמשמעו לצחצח או להחליק
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: מרק (חומר) |