מחזה

מַחֲזֶה

לשון המקרא מראה נבואי.
- ”אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר-יְהֹוָה אֶל-אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל-תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד.“ (בראשית טו, פסוק א)
- ”הֲלוֹא מַחֲזֵה-שָׁוְא חֲזִיתֶם וּמִקְסַם כָּזָב אֲמַרְתֶּם וְאֹמְרִים נְאֻם-יְהוָה וַאֲנִי לֹא דִבַּרְתִּי.“ (יחזקאל יג, פסוק ז)
עברית חדשה יצירה ספרותית המורכבת בדרך כלל ממספר דיאלוגים בין דמויות שונות.
- "קָהָל נִכְבָּד: בְּרֶגַע זֶה / מַתְחִיל סִפּוּר הַמַּחֲזֶה. / וְזֶה הָרֶגַע לְגַלּוֹת / אֶת הַנְּפָשׁוֹת הַפּוֹעֲלוֹת" (בֹּקֶר טוֹב, מאת אברהם שלונסקי)
- "זְכוֹר שֶאִם תִּרְצֶה / גַּם אַתָּה תּוּכַל לְשַׁנּוֹת / אֶת סוֹף הַמַּחֲזֶה." (זֶהוּ זֶה, מאת אהוד מנור)

ערך בוויקיפדיה: מחזה

לשון המקרא [משוער] [לא בשימוש] חלון או משקוף במבנה.
- ”וּשְׁקֻפִים שְׁלֹשָׁה טוּרִים וּמֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים“ (מלכים א׳ ז, פסוק ד)
- ”וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים שָׁקֶף וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים“ (מלכים א׳ ז, פסוק ה)