מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מחבוא
|
| הגייה* |
makhvo
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ב־א
|
| דרך תצורה |
משקל מַקְטוֹל
|
| נטיות |
ר׳ מַחְבוֹאִים
|
- מקום נסתר מהעין (בו נמצא דבר שאין רוצים שימצאו אותו).
- ”וּרְאוּ וּדְעוּ מִכֹּל הַמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם וְשַׁבְתֶּם אֵלַי אֶל-נָכוֹן[...]“ (שמואל א׳ כג, פסוק כג)
- ”אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה הרי זו טהורה מפני שחרדה מסלקת את הדמים“ (משנה, מסכת נדה – פרק ד, משנה ז)
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
