לדלג לתוכן

חבא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חֻבָּא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאחובא
שורש וגזרהח־ב־א
בנייןפֻּעַל
  1. הסתיר את עצמו בדר"כ מפני סכנה. נכנס למקום מוגן ונסתר.
    • ”יַטּוּ אֶבְיוֹנִים מִדָּרֶךְ יַחַד חֻבְּאוּ עֲנִיֵּי אָֽרֶץ“ (איוב כד, פסוק ד)

גיזרון

[עריכה]
  • מקור הפועל במקרא.
  • מצרית קדומה - חבּאְ ḫbꜣ בהוראת אבד.


מילים נרדפות

[עריכה]


ראו גם

[עריכה]