מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | חביון |
| הגייה* | khevyon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ב־י/ה |
| דרך תצורה | חבה + ־יוֹן |
| נטיות | ר׳ חֶבְיוֹנִים; חֶבְיוֹן־, חֶבְיוֹנֵי־ |
- לשון המקרא מחבוא, מסתור.
- ”וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ; וְשָׁם, חֶבְיוֹן עֻזֹּה“ (חבקוק ג, פסוק ד)
- ”ונוגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עוזו למה צדיקים דומין בפני שכינה כנר בפני האבוקה.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף ח, עמוד א)
- אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן (אל מסתתר, פיוט קבלי)
