לעז
לערך העוסק בלֹעֵז; ראו לועז.
לַעַז א
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לעז |
| הגייה* | laaz |
| חלק דיבר | שם עם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ע־ז |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ לְעָזִים (לא מצוי) |
- לשון חז"ל שפה שאיננה עברית, שאיננה שפת היהודים.
- ”קְרָאָהּ עַל פֶּה, קְרָאָהּ תַּרְגּוּם – בְּכָל לָשׁוֹן, לֹא יָצָא; אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ב, משנה א)
גיזרון
[עריכה]- מהתנ"ך לועז.
- יש שנוהגים לכתוב לע"ז, ומפרשים לשון עם זר. אך זהו נוהג מאוחר.
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל בערבית: لُغْز (לֻעְ'ז) – חידה.
- מקביל ליוונית-עתיקה ממקור קדם הלני בהגיית: לאוס (λᾱός) התאספות של אנשים, אנשים מארץ מסוימת,חיילים,אנשים-פשוטים.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: foreign language
מידע נוסף
[עריכה]מהמאמר ”ד' לשונות נאין הן שישתמש בהן לעולם, לעז לזמר. פרסי לאיילה. עברי לדיבור. רומי לקרב. וי"א אף אשורית לכתב.“ (ירושלמי, מסכת מגילה – פרק א, הלכה ט) נראה כי לפעמים המילה לעז שימשה לשפה מסויימת, כנראה יוונית. (השווה גם מדרש תהלים מזמור לא)
- לעז מלשון לזות שפתים כמו שכתוב: הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך (משלי ד, כד) פרשנים: לזות - נטיה, עקימה והזזת שפתים בכזבים כגון האומר הן ומהפכו ללאו ואת הלאו מהפכו להן. ר"י מטראני: לזות בשיכול אותיות - זילות, כמו כבש כשב. ז"א לשון זולה, מבוזה ומזולזלת.
הערות שוליים
[עריכה]לַעַז ב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לעז |
| הגייה* | laaz |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ע־ז |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- דיבור של גנאי, פרסום וסיפור שלילי.
- "וכל כך למה כדי שלא להוציא לעז על ספר תורה" (בבלי יומא ע).
- "אבל ביחוד אשת איש לא, שלא תהא מוציא לעז על בניה" (בבלי קידושין פא)
גיזרון
[עריכה]סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
.