לועז

לוֹעֵז

עם שאינו העם היהודי, אדם מעם זר.
- ”בְּצֵאת יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז“ (תהלים קיד, פסוק א).
- ”קְרָאָהּ עַל פֶּה, קְרָאָהּ תַּרְגּוּם – בְּכָל לָשׁוֹן, לֹא יָצָא; אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז; וְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית, יָצָא.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ב, משנה א)
- ”וְאִם סֵפֶר תּוֹרַתְכֶם מוֹפֵת לָכֶם וְהוּא בִלְשוֹן עַרְבִי, אֵין מַכִּיר מוֹפְתוֹ וְהָאוֹת שֶׁלּוֹ, לוֹעֵז כָּמוֹנִי, וְכַאֲשֶׁר יִקָּרֵא בְאָזְנַי, אֵינֶנִּי מַבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין זוּלָתוֹ מִלְּשׁוֹן הָעַרְבִי.“ (ספר הכוזרי, מאמר ראשון, פסוק ו)

המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. השוו גם : ”אֶת־עַם נוֹעָז (לועז) לֹא תִרְאֶה (תירא)! עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ, נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה“ (ישעיהו לג, פסוק יט)