מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
כסיל
|
| הגייה* |
ksil
|
| חלק דיבר |
שם עצם ותואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
כ־ס־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קְטִיל
|
| נטיות |
ר׳ כסילים
|
תרשים של קבוצת־הכוכבים כסיל
- לשון המקרא מי שאין בו חכמה ודעת.
- ”עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי, וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם; וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת?!“ (משלי א, פסוק כב)
- ”בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב; וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.“ (משלי י, פסוק א)
- ”בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר; כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.“ (משלי כג, פסוק ט)
- ”בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל; וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט.“ (משלי כח, פסוק כו)
- ”עודך נער, בני! עוד כסיל ובער הנך, לו דברת כדברים האלה בחברת אנשים – והיית לצחוק.“ (העגל, מאת מרדכי זאב פיארברג, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא קבוצת כוכבים בדמות צייד הנחזית בשמיים בתקופת החורף.
- ”עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ.“ (עמוס ה, פסוק ח)
- ”לֵיל אֲשֶׁר לְמָרוֹם עָלִיתָ וַאֲחוֹת לְבָנָה שָׁבִיתָ עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה רָאִית.“ (ליעלת החן, מאת רבי יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
ערך בוויקיפדיה: אוריון (קבוצת כוכבים)