מייק כותב: "בתור ילדים, כבדיחה, היינו שואלים את השאלה, ועונים its a bird! תוך ניגוב העין כאילו חריונה של הציפור נחת עלינו ברגע זה". (רוביק רוזנטל, "הזירה הלשונית: למה השופטים ב-The Voice נקראים מנטורים?". nrg, 22/3/2012).
ביום הקשה הזה / שולחים כף יד ללחוץ / להנות מחברות / על אף שאותה יונה צחורת כנף / מטילה חריונה בהנף נוצתה (leagat, "נא להכיר 1". דהמרקר קפה, 27/4/2009).
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, בצורת הכתיב בלבד. הקרי הוא דִּבְיֹונִים[1]. השוו: חריאף (כשני מילים) ”חֳרִי אַף“ (ישעיהו ז, פסוק ד) בהוראת: גושי נזלת.