במקרא כל המופעים הם חֵצִי (וחֲצִי בנסמך) מלבד ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד..וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת“ (מלכים א׳ ג, פסוק כה) (מלאכת שלמה שקלים פ"א)
↑ בהחלטות w:האקדמיה ללשון העברית בנושא דקדוק, נכתב לגבי המשקלים פְּעִי/פֶּעִי: "לכמה שמות שתי צורות בנפרד: האחת תחילתה שווא והאחרת – סגול. ואלו הם: בְּכִי בֶּכִי, גְּבִי גֶּבִי, גְּמִי גֶּמִי, דְּחִי דֶּחִי, יְרִי יֶרִי, לְחִי לֶחִי, מְרִי מֶרִי, קְרִי קֶרִי (לשון מקרה), שְׁבִי שֶׁבִי. שמות אלו מנוקדים בנסמך בשווא, כגון בְּכִי־(תמרורים), קְרִי־(לילה). דומה להם השם חצי: ניקודו בנפרד חֲצִי או חֵצִי, ובנסמך חֲצִי־".
יש להוסיף לדף זה את הערך: חִצִּי.
ערך בוויקיפדיה: חצי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חצאים