לדלג לתוכן

חזיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חֲזִיר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חזיר
הגייה* khazir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ז־ר
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות נ׳ חֲזִירָה; ר׳ חֲזִירים, נ"ר חֲזִירוֹת
חזיר
  1. לשון המקרא בעל חיים מסדרת שסועי־הפרסה שאינו כשר למאכל, ובעל עור עבה המכוסה זיפים.
    • ”וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם“ (ויקרא יא, פסוק ז)
    • ”הַיּשְׁבִים בַּקְּבָרִים, וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ; הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר, וּמְרַק פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.“ (ישעיהו סה, פסוק ד)
    • "ויותר מכן מאסתו התורה מחמת ריבוי טינופו ושהוא ניזון מטינופים...ואילו היינו מגדלים חזירים למזון, היו נעשים השווקים ואף הבתים מטונפים יותר מבית הכסא" (מורה נבוכים חלק ג מח)
    • החזיר אוכל הכול: צמחים, חרקים, תולעים ובשר שהוא מוצא כשהוא נובר בחוטמו המחודד באדמה.
  2. [כינוי גנאי] מי שמתנהג בגסות, לא מנומס; מי שאינו מתחשב באחרים; מטונף.
    • החזיר הזה אכל לבד את כל העוגה.

גיזרון

[עריכה]
  • אכדית: ḫuzīru; אוגריתית חנזר (ḫnzr); ערבית: خِنْزِير‎ (חִנְזִיר).ארמית: חֲזִירָא

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • מדרש לקח טוב בפרשת שמיני מבאר כי חזיר נקרא כך משום שהוא מחזיר את כל גופו ואינו מחזיר את צווארו (עקיצה לכך שהוא זללן ומסורבל בשומן).
  • במדרש הגדול ויקרא יא ז : שאלו בני רומי את רבי מאיר למה חזיר נקרא כך וענה להם שהוא עתיד לחזור ולהיות כשר. והסבירו מפרשים (כמו 'אור החיים'-חיים בן עטר) שאין הכוונה שיהיה מותר לאכול חזיר רגיל כמו שהוא במצבו היום, אלא מדובר שלעתיד לבוא החזיר יוולד עם סימני כשרות שהם העלאת גרה והפרסת פרסה, (השוו: בשר מתורבת)

.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חזיר
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: חזיר
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Sus
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חזיר


השורש חזר

השורש ח־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ח־ז־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָזַר חוֹזֵר יַחֲזֹר חֲזֹר לַחֲזֹר
נִפְעַל נֶחֱזַר נֶחֱזָר יֵחָזֵר הֵחָזֵר לְהֵחָזֵר
הִפְעִיל הֶחֱזִיר מַחֲזִיר יַחֲזִיר הַחֲזֵר לְהַחֲזִיר
הֻפְעַל הָחֳזַר מָחֳזָר יָחֳזַר -אין- -אין-
פִּעֵל חִזֵּר מְחַזֵּר יְחַזֵּר חַזֵּר לְחַזֵּר חִזּוּר
פֻּעַל מְחֻזָּר יְחֻזַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַזֵּר מִתְחַזֵּר יִתְחַזֵּר הִתְחַזֵּר לְהִתְחַזֵּר

הערה

[עריכה]
  • המטה בלא חיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחְזֹר, נֶחְזַר, לְהַחְזִיר, מָחְזָר (מֻחְזָר) וכיוצא באלה.